בלץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלץ (ברומנית: Bălţi) הינה עיר הנמצאת בצפון מולדובה. אוכלוסיית העיר מונה 127,600 אנשים נכון ל-2005. ברומנית פירוש שמה "ביצה", וככל הנראה הסיבה לשם היא אזור הביצות שבו היא נמצאת. העיר נמצאת כ-120 ק"מ מצפון-מזרח לקישינב, על-יד שפך הנהר ראוצל לראוט. עוברים בה שני נהרות קטנים נוספים, שנשפכים לראוט. בנוסף, בנתה העירייה שני אגמים מלאכותיים בתוך העיר.

[עריכה] היסטוריה

העיר מוזכרת לראשונה ב-1421. היא נוסדה כמקום יריד בנחלותיה של הנסיכה הפולניה רינגלה ממאזוביה, אשת הנסיך המולדובי אלכסנדר הטוב. באותה תקופה השתייכה בלץ לחבל דורוהוי, אך כעבור זמן קצר עברה לחבל יאש. כעיר על פרשת דרכים היא הפכה למקום יריד סוסים. הנסיך מקרים מנגלי גירֶי הרס את העיר ב-1469, אך נוצח ליד הכפר ליפניץ, 100 ק"מ משם על ידי המולדבים.
ב-1711 הנסיך המולדבי דימיטרי קשימיר קרא לעזרתו את הצאר הרוסי פטר הגדול, שזה עתה ניצח את קרל ה-12, מלך שבדיה להילחם בטורקים. בין השנים 1711 - 1812 ניצבה בלץ בזירת הקרבות על שליטה באזור בין הרוסים, הטורקים והאוסטרים. ב-1812, לפי הסכם בוקרשט, האזור עבר לידי רוסיה. ב-1818 ביקר במקום הצאר הרוסי; כשהודיעו לו שם שנולד לו בן, הפך את המקום לעיר לכבוד המאורע. תחילה העניקו הרוסים חופש מסוים לרומנים, אך כבר בתקופת ניקולאי הראשון החירות דוכאה, וכולם אולצו ללמוד בשפה הרוסית ולהתבולל בתוך העם הרוסי.
ב-1918, עם התפרקות האימפריה הרוסית, צורף האזור לרומניה על פי החלטת בית הנבחרים. ב-1940 צורפה העיר לברית המועצות על פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ.
ביוני 1941 היא נכבשה על ידי גרמנים והועברה לרומניה. ב-1944 שוחררה העיר על ידי הרוסים. מ-1991 היא נמצאת במולדובה העצמאית. משנה זו רוב היהודים עלו לארץ. 20 אחוז מתושבי העיר נאלצים למצוא מקומות עבודה מחוץ למולדובה בשל המצב הכלכלי הקשה.

[עריכה] יהודים בבלץ

יהודים התיישבו בבלץ ב-1779. במשך מאה 19 מספר היהודים בעיר גדל משמעותית בעקבות מעבר ממקומות אחרים, כולל כפרים סמוכים שמהם יהודים גורשו לפי חוקים מ-1882. בסוף מאה 19 ותחילת 20 קטן קצב גידול אוכלוסיית היהודים בעיר בעקבות הגירה המונית. לפי מפקד אוכלוסין משנת 1930, בעיר חיו 35,000 תושבים, ו-14,259 מתוכם היו יהודים. העיר שימשה למרכז תרבות יידיש.
עם תחילת המלחמה ביוני 1941 בין גרמניה לברית המועצות 2/3 מהביתים בעיר נהרסו בהפצצות של מטוסים גרמניים. רוב היהודים הספיקו לברוח לאוזבקיסטן ולקזחסטן, ולכן ניצלו ברובם. חלק מהיהודים ברחו לישובים סמוכים ובעיקר לבלד אשר בו רובם נהרגו על ידי רומנים ב- 7 ביולי. ב- 9 ביולי כוחות גרמניים נכנסו לבלץ ומיד התחילו ברצח המוני של היהודים שנשארו בסביבה. אחרי שרומנים קבלו שליטה בעיר מגרמנים, הם הקימו 3 מחנות ריכוז ליהודי בלץ. רוב היהודים במחנות מתו מרעב ומחלות. אלו ששרדו כ-3000 איש, נשלחו למחנות מעצר בטרנסניסטריה. אחרי מלחמת העולם השנייה יהודים התחילו לחזור לבלץ.
ב-1959 שלטונות סובטיים סגרו בית הכנסת האחרון שנשאר בעיר. לפי מפקד אוכלוסין משנת 1970 מספר היהודים בבלץ היה סביבות 15,000. בתחילת שנות ה-90 רוב היהודים מבלץ עלו לארץ.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלץ