אדם (עיר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם היא עיר מקראית באזור עמק הירדן. לפי השערות החוקרים, מיקומה מדרום לשפך נחל יבוק, כ- 30 ק"מ מצפון ליריחו, סמוך למקום הנקרא כיום תל א-דאמיה. באזור זה נמצאו חרסים ושרידים מתקופת כיבוש הארץ, מהתקופה הרומית וכן מהתקופה הביזנטית.
העיר נזכרה לראשונה במקרא כמקום הסמוך לנקודת החצייה של שבטי ישראל את נהר הירדן בכניסתם לראשונה לארץ ישראל[1]. באזור זה, בין צרתן לסוכות, נאמר כי שלמה יצק את כלי הנחושת שנדרשו לבית המקדש[2]. העיר אדם נזכרת ברשימת שישק בשם אדמה. נראה כי עושר העבר במתכות הנרמז גם משימושיו של שלמה, הוא כנראה הסיבה לכך ששישק הראשון סטה מנתיב כיבושיו בישראל ופנה לכבוש גם את אזור זה.
כמו כן משערים כי בסביבת עיר זו נלכדו שניים משרי מדין על ידי בני שבט אפרים, שיישוביו בצפון-מזרח נחלתו היו קרובים לעיר זו, בעת מנוסתם מכוחותיו של גדעון בן יואש[3].
גשר אדם נקרא על שם יישוב זה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ספר יהושע ג' פס' ט"ז
- ^ מלכים א' פרק ז' פס' מ"ו וכן דברי הימים ב' פרק ד' פס' י"ז
- ^ אירועים היסטוריים בעמק יזרעאל בתקופת המקרא : מלחמת גדעון במדיינים, מנחם זהרוני
