קוף סנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויקיפדיה:קריאת טבלת מיון
כיצד לקרוא טבלת מיון
קוף סנאי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימאטים
תת-סדרה: קופים רחבי אף
משפחה: צבוסיים
תת-משפחה: קופי סנאי
סוג: קוף סנאי
מינים

קוף סנאי בוליביאני
קוף סנאי מרכז אמריקאי
קוף סנאי מצוי
קוף סנאי ונצואלי
קוף סנאי חשוף אוזניים

שם מדעי
ויקימינים Saimiri

קוף סנאי (Saimiri), סוג יחיד בתת-משפחת קופי הסנאי (Saimiriinae). אלה קופים קטנים הנפוצים במרכז ובדרום אמריקה, מקוסטה ריקה עד לברזיל ובוליביה. הם חיים בעיקר ביערות הגשם שבמישורי האמזונאס, אך מסוגלים להתאים את עצמם למגוון סוגים של יערות.

טורפיהם הטבעיים מונים בזים גדולים ושאר מיני דורסים, נחשים וחתוליים. הדורסים הם שאחראים למרבית מקרי הטריפה שנצפו. טקטיקת התגוננות מקובלת היא התערבבות בלהקות של קופים ממינים אחרים, בעיקר צבוס.

תוכן עניינים

[עריכה] מראה ותזונה

לקופי הסנאי פרווה קצרה וצפופה, בצבע ירוק זית עד אדמדם באזור הגב וצהבהב באזור הבטן ובקצוות הגוף. גרונם ואוזניהם לבנים ופיותיהם שחורים (ומכאן שמם הגרמני - קופי גולגולת). גודלם נע בין 25-35 ס"מ, מלבד זנב שאורכו בין 35-42 ס"מ. משקלם נע בין 750 ל-1,100 גרם. קופי הסנאי מפגינים דו צורתיות זוויגית עונתית - משקלם של הזכרים משתנה דרמטית במהלך השנה, ונראים שמנים במיוחד בחודשים הקודמים לעונת ההזדווגות - בעונה זו הם עשויים להוסיף למשקלם עד 20%.

כמו רוב קופי העולם החדש, קופי הסנאי הם שוכני עצים הפעילים ביום. בניגוד לרוב בני תת-הסדרה, הם אינם משתמשים בזנבם כ'זרוע חמישית' בעת הטיפוס על עצים, והוא משמש אותם רק לאיזון. תנועתם בין הענפים מהירה להפליא. קופי הסנאי אינם יורדים לקרקע היער לעולם, ואינם קופצים בין ענפים שמרחקם האופקי עולה על שני מטר.

קופי הסנאי הם אוכלי כל, המתקיימים מדיאטה המשלבת חרקים ופירות, בהתאם לשכיחות העונתית של כל אחד מהמרכיבים. בנוסף, הם משלימים את תזונתם עם חלקי עצים אחרים, כגון פרחים, ניצנים ואף עלים, ולעתים אף ביצים ובעלי חוליות כגון עטלפים וציפורים קטנות. הם צדים חרקים בתנועה לעתים רחוקות, ומעדיפים לתפוס חרקים הנחים על עלים. סוגי החרקים המועדפים עליהם הם זחלים וחרגולים.

[עריכה] חברה

קוף סנאי אוכל
קוף סנאי אוכל

קופי סנאי חיים בקבוצות מרובות זכרים\מרובות נקבות, שגודלן משתנה בהתאם למין, ונע בטווח של 15-65, עם תצפיות נדירות של להקות ענק המגיעות עד 300 פרטים. המבנה החברתי של הקבוצה משתנה בין המינים - במינים מסוימים, כמו S. boliviensis, הזכרים עוזבים את הקבוצה בהגיעם לבגרות מינית, בעוד במינים אחרים (S. oerstedti לדוגמה) הנקבות הן אלו שעוזבות. גם רמות האלימות בתוך הקבוצה ומערכת היחסים בין הזכרים לנקבות ובין כל זוויג לבין עצמו משתנה דרסטית בין המינים השונים. שטח המחיה של כל קבוצה כזו נע בין 2-3 קמ"ר, והצפיפות של קופים אלו נעה בין 13-36 פרטים לקמ"ר, בהתאם למין.

קופי הסנאי מתקשרים באמצעים קוליים - הם בעלי רפרטואר של 25-30 צווחות, המשמשות בעת משחק, בעת גילוי אזורים חדשים, לצרכים חברתיים ולצרכי אזעקה. תקשורת ריח מתבצעת כאשר הקוף משתין על ידיו, ואז מורח את השתן על כל גופו. חוקרים מניחים שלהתנהגות זו מספר מטרות, ביניהן קירור הגוף, סימון דרך לשאר בני הקבוצה ואיתותים הורמונליים. כמו כן, הם מסמנים טריטוריה על ידי שפשוף בלוטות הריח שלהם, הנמצאות באחוריים ובחזה, בעצים.

[עריכה] רבייה

שתי אמהות ועל גביהן גורים, צולם בגן חיות בהולנד.
שתי אמהות ועל גביהן גורים, צולם בגן חיות בהולנד.

מערכת הרבייה של קופי הסנאי היא פוליגמית, אך בדרך כלל זכר אחד או שניים, אלו שהשמינו הכי הרבה ב'תקופת ההשמנה', מרביעים את רוב הנקבות - הנקבות הבוגרות מעדיפות את הזכרים השמנים יותר, בעוד הצעירות אינן כה בררניות. הזכרים מבררים האם נקבה מוכנה להזדווגות על ידי מרדף קבוצתי אחריה, תפיסתה ובחינת הנרתיק שלה. כנראה שהם מסתמכים על רמזי ריח בקביעת המוכנות המינית של הנקבה.

הנקבה ממליטה לאחר הריון בן 150-170 יום. ההמלטות מתרכזות בעונת הגשמים. האם מטפלת בצאצאים לבדה, אך בחלק מהמינים הזכרים מסייעים בהגנה על הולדות מפני טורפים. את החודש הראשון לחייו מבלה הצאצא במגע ישיר עם אימו, בדרך כלל תוך שהוא רכוב על גבה (שכן הוא גדול מכדי שתישא אותו בחיקה). בגיל 5-7 שבועות מתחיל הגור להיפרד ממנה ולשחק עם בני גילו - פעילות שנשארת מרכזית לפחות עד גיל שנה, ותופסת מקום מרכזי לכל אורך החיים. גיל הגמילה מהנקה משתנה מאוד בין המינים - בין 4 חודשים לקוף סנאי מרכז אמריקאי (S. oerstedii) ועד 18 חודשים לקוף סנאי בוליביאני (S. boliviensis). הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 3, הזכרים בגיל 5. תוחלת חייהם בטבע כ-15 שנה, ובשבי מגיעים עד לגיל 20 שנה.

[עריכה] טקסונומיה

בעבר הקרוב היה נהוג לחלק את הסוג לשני מינים - דרום אמריקאי (S. sciureus) ומרכז אמריקאי (S. oerstedti). מחקרים גנטיים חדשים, בצירוף עם עדויות פיזיות והתנהגותיות, הביאו לחלוקת הסוג לחמשת המינים המפורטים לעיל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוף סנאי