זרם פירוקלסטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זרם או נחשול פירוקלסטי (מיוונית:πύρ -פירו-אש, κλαστός קלאסטוס- שבירה) הוא תוצר של התפרצויות וולקניות מסוימות. הנחשול מורכב מתערובת של גזים, אפר וסלעים וולקניים ,המכונים בשם חומר פירוקלאסטי (טפרה), . בצרפתית ניתן לו השם nuée ardente שמשמעותו ענן בוער, כיוון שהנחשול זוהר בחשיכה.
הנחשול הפירוקלסטי נראה כענן סמיך בצבעי אפור-שחור, המתגלגל-מתערבל על צלע הר הגעש בדרכו למרגלותיו. החום בתוך הנחשול מגיע למאות מעלות צלזיוס, ומהירות הגלישה שלו עשויה להגיע למאות קילומטרים בשעה, תלוי בצפיפותו של החומר שבנחשול ובשיפוע הר הגעש. בשל מהירותו, נחשול פירוקלסטי מסוכן הרבה יותר מזרמי לבה, שמהירותם נמוכה בהרבה. המאפיין העיקרי של הנחשול הוא דילוג על כל מכשול טבעי או מלאכותי. בהתפרצות הר הגעש באי קרקטואה, נוצר נחשול שעבר מרחק של עשרות קילומטרים מעל פני האוקיינוס.
פליניוס הצעיר, במכתביו לטקיטוס, תיאר את הנחשול הפירוקלסטי שהתהווה בעת התפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה:
| "ענן שחור, מפחיד, שמתוכו פרצו להבות מפוצלות ורוטטות, והגיחו לשונות אש, כמו הבזקי ברק עצומים בגודלם... ואז הענן שקע על הקרקע וכיסה את הים". | ||
תוכן עניינים |
[עריכה] היווצרות הנחשול
- הר געש מתפרץ התפרצות פליניאנית. בהתפרצות כזו פורצים החומרים הוולקניים לגובה של עשרות קילומטרים, בתצורה של עמוד. העמוד, המתהווה בעת התפרצות פליניאנית, שפליניוס הצעיר תיארו כ"עץ אורן ענקי" קורס, ואז מתחילה נשורת מהירה של האפר, הגז והסלעים הנוחתים חזרה על צלע ההר ומתגבשים לנחשול.
- קריסה של צלע הר געש בשעת התפרצות (כפי שקרה בהר סנט הלנס).
- קריסה של כיפת לבה.
[עריכה] דוגמאות
נחשול פירוקלסטי שגלש מהר הגעש וזוב הוא שהחריב וכיסה את העיירה הרקולנאום במפרץ נפולי.
נחשול דומה התפרץ מהר הגעש פלה שבאי מרטיניק ב-1902 וגרם למותם של 30,000 איש בעיירה סנט פייר.
[עריכה] בין נחשול פירוקלסטי וזרם פירוקלסטי
השימוש רווח בשני השמות, אם כי מקובל שנחשול פירוקלסטי מכיל יותר גז ולכן צפיפותו נמוכה יותר. נחשול פירוקלסטי מסוגל לעבור על מכשולים ביתר קלות.
