הרן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרן הוא דמות מהתנ"ך, בנו של תרח ואחיהם הצעיר של אברהם אבינו ונחור. מוזכר בספר בראשית בפרק י"א.
בנותיו היו מילכה, סבתה של רבקה אמנו ויסכה, שעל פי המדרש הייתה שרה אמנו. בנו היה לוט. הרן לא זכה לאריכות ימים. הוא נפטר באור כשדים מולדתו. לאחר מותו של הרן, נלקח לוט תחת חסותו של תרח ומאוחר יותר תחת חסותו של אברהם.
על פי המסופר באגדה (בראשית רבה, ל"ח), כשהואשם אברהם בהתנגדות לעבודת אלילים, נחשד הרן עימו. הרן התלבט אם להודות באשמה בזמן שנמרוד המלך זרק את אברהם לכבשן האש. כשראה את אברהם יוצא ללא פגע מן הכבשן, הודה באשמה, נזרק אף הוא לכבשן האש אך לא יצא משם.
