דון פרייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דון לוריין פרייזר (4 בספטמבר 1937, סידני, אוסטרליה), שחיינית אוסטרלית. נחשבת כאחת מהשחייניות הבולטות בתולדות השחייה העולמית. בין הישגיה הבולטים ביותר: הייתה האישה הראשונה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה ל-100 מטר והייתה השחיינית הראשונה אשר זכתה במדליית זהב במשחה אחד (100 מטר חופשי) בשלוש אולימפיאדות רצופות. בנוסף לקריירה הספורטיבית רצופת ההישגים שלה, התפרסמה בשערוריות הרבות שליוו את כל מהלך הקריירה שלה ובעימותיה הבלתי פוסקים עם הממסד הספורטיבי באוסטרליה.

[עריכה] ביוגרפיה

נולדה בבלמיין, פרבר של סידני, כבת הזקונים למשפחה מרובת ילדים ממעמד הפועלים. בגיל 12 החלה להתאמן בהדרכתו של מאמן השחייה הארי גלאגר לאחר שצפה בה שוחה בים. הוא הסכים לאמן אותה ללא תשלום בשל מצבה הכלכלי הדחוק של משפחתה. היא אף עברה איתו לאדלייד כשעבר לאמן שם. גאלגר אימן סגל של שחיינים צעירים ומוכשרים שזכו לכינוי "The Water Babes". שחיינים בולטים נוספים שהיו בסגל של גלאגר הם ג'ון הנריקס ולוריין קראפ שהייתה ידידתה הטובה של פרייזר ומתחרתה העיקרית.

בגיל 16 שברה לראשונה שיא לאומי ובפברואר 1956, קיבלה פרסום עולמי כאשר שברה את שיאה העולמי הוותיק (20 שנה) של השחיינית ההולנדית וילי דן אודן ב-100 מטר חופשי. מספר חודשים לאחר מכן, באולימפיאדת מלבורן (1956), היא זכתה בשלוש מדליות זהב: במשחה האישי ל-100 מטר חופשי, במשחה האישי ל-400 מטר חופשי ובמשחה השליחות 100x4 חופשי (ב-100 חופשי וב-100x4 חופשי בתוצאה של שיא עולמי).

גם באולימפיאדת רומא (1960) זכתה פרייזר במדלית הזהב ב-100 מטר חופשי, והפכה לאישה הראשונה בתולדות האולימפיאדה שהגנה על תוארה. היא אף זכתה בשתי מדליות כסף במשחי השליחות 100x4 חופשי ו-100x4 מעורב. למרות הצלחתה הגדולה, היו מלווים המשחקים ברומא בעימותים בלתי פוסקים בינה ובין מנהלי המשלחת האוסטרלית. לאחר שובה לאוסטרליה ולאחר שהתעמתה שוב עם הממסד הספורטיבי, הושעתה לשנתיים מהשתתפות בתחרויות.

מספר שבועות לפני אולימפיאדת טוקיו (1964) הייתה מעורבת פרייזר בתאונת דרכים קטלנית בה נהרגה אמה והיא עצמה נפצעה בצווארה ובעמוד השדרה. למרות התאונה הקשה ותוצאותיה, נטלה חלק באולימפיאדה והצליחה לזכות בפעם השלישית ברציפות במדלית הזהב במשחה ל-100 מטר חופשי כשגברה על האמריקאית, הצעירה והמוכשרת, שרון סטודר.

גם משחקים אולימפיים אלו היו רצופי עימותים בין פרייזר ובין מנהלי נבחרת השחייה האוסטרלית. למרות הנחייתם המפורשת שאסרה עליה להשתתף במצעד המשלחות בטקס הפתיחה של המשחקים, היא צעדה יחד עם המשלחת האוסטרלית. בנוסף, היא התייצבה למשחים לבושה בבגד הים בו נהגה להתחרות ולא בבגד הים הרשמי של המשלחת האוסטרלית, אשר הייתה מחויבת בהסכם ליצרן בגדי הים הרשמיים (בגד הים שלבשה היה של היצרן המתחרה). להגנתה טענה כי בגד הים הרשמי לא היה לה נוח. לשיא הגיעו הדברים כאשר בלילה שלאחר ניצחונה הגדול, לאחר שחגגו במסיבה, התגנבו פרייזר ומספר חברים במשלחת האוסטרלית אל ארמון הקיסרות היפני והסירו את הדגל היפני מהתורן. כשהתפרסם הסיפור נטען אף כי פרייזר היא זו שטיפסה על התורן, אולם מאוחר יותר התברר כי אין בכך אמת. החבורה נתפסה על ידי שומרי הארמון, הוסגרה למשטרה המקומית ונכלאה למעצר לילי. כשהתבררה לשוטרים זהות העצורים הם העניקו את הדגל לפרייזר לאות כבוד. אולם, ארבעה חודשים לאחר שובה מטוקיו, החליט איגוד השחייה האוסטרלי להשעותה לעשר שנים. בעקבות ההשעייה הודיעה פרייזר על פרישתה משחייה תחרותית. מאוחר יותר, קוצרה ההשעייה לארבע שנים, אולם לא היה בכך כדי לשנות את החלטת הפרישה שלה.

לאחר פרישתה ניהלה פאב בבלמיין ועסקה באימון שחייה. ב-1988 נבחרה כנציגת בלמיין באספת המחוקקים של ניו סאות' ויילס.

למרות עימותיה עם הממסד הספורטיבי באוסטרליה, ואולי דווקא בגללם, זכתה פרייזר ועדיין זוכה לתמיכה נרחבת בקרב הציבור באוסטרליה. היא אמרה בזמנו: "תמיד הייתי ידועה בכך שאני אומרת את מה שאני חושבת, אולי זו הסיבה שאנשים מחבבים אותי". ב-1964 נבחרה כאשת השנה באוסטרליה. ב-1996 נבחרה כדמות אשר מסמלת בצורה הטובה ביותר את אוסטרליה. ב-1967 קיבלה תואר של חברה במסדר האימפריה הבריטית וב-1998 תואר של קצינה במסדר אוסטרליה. הייתה מנושאי הלפיד האולימפי במשחקים האולימפיים של סידני 2000. היא הייתה מנושאי הלפיד שרצו באצטדיון בעת טקס פתיחת המשחקים.

פרייזר היא תומכת נלהבת של קבוצת רוגבי מסידני ואף נמנית על מועצת המנהלים של הקבוצה.

[עריכה] שיאי עולם

בין השנים 1956 ו-1964 שברה 39 שיאי עולם (חלקם במשחים בהם המרחק נמדד ביארדים). הבולטים שביניהם הם:

במשחה 100 מטר חופשי שברה בפברואר 1956 את שיאה העולמי, בן 20 השנים, של השחיינית ההולנדית, וילי דן אודן והעמידה אותו על זמן של 1.04.5 דקות.
במשחה ל-200 מטר חופשי שברה בפברואר 1956 את השיא העולמי, בן 18 השנים, וקבעה זמן של 2.20.7 דקות. היא שיפרה שיא זה עוד מספר פעמים עד אשר קבעה ב-1960 את שיאה האחרון במשחה זה בזמן של 2.11.6 דקות.
ב-27 באוקטובר 1962 קבעה במשחה 100 מטר חופשי במלבורן זמן של 59.9 שניות והייתה לאישה הראשונה ששחתה 100 מטר בפחות מדקה.
ב-1964 קבעה את שיאה העולמי האחרון במשחה 100 מטר חופשי בזמן של 58.9 שניות. שיא זה החזיק מעמד במשך 8 שנים עד אשר נשבר על ידי בת ארצה, שיין גולד.

כמו כן, הייתה שותפה לשבירת שיאי עולם במשחי השליחות 100x4 חופשי כחברה בקבוצת השליחות של אוסטרליה.