ארץ ישראל הישנה והטובה (אלבום)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארץ ישראל הישנה והטובה | ||||
---|---|---|---|---|
אלבום מאת אריק איינשטיין | ||||
יצא לאור | 1973 | |||
הוקלט | 1970-1973 | |||
סוגה | מוזיקה קלה | |||
חברת תקליטים | פונוקול | |||
מפיק(ים) | צבי שיסל ושמוליק בורנשטיין | |||
כרונולוגיית אריק איינשטיין | ||||
|
"ארץ ישראל הישנה והטובה" הנו אלבום הסולו העשירי של הזמר הישראלי אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1973.
האלבום, ששמו הפך למטבע לשון בשפה העברית, מורכב מחידושם של שירים עבריים מהקלסיקה הישראלית, שזכו בעיבודיו העשירים של שם טוב לוי לנפח שהחיה את השירים שכמעט ונשכחו.
לבד מהשירים הישנים שמונת השירים הישנים, הכיל האלבום שני שירים נוספים (בהם ניגנה להקת הצ'רצ'ילים החדשים): "יכול להיות שזה נגמר" שהפך ללהיט מהאלבום וביטא יותר מכל את המשך שיתוף הפעולה בין איינשטיין לשם טוב לוי שהלחין את השיר למילותיו של יהונתן גפן, והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" שניכלל כבר באלבום שבלול.
בגירסת הויניל של האלבום, אותה עיצב הגרפיקאי דוד טרטקובר, עוצבה עטיפת התקליט כאלבום תמונות ישן עם הבלטה, אך הדפסות מאוחרות יותר וכן גרסת הדיסק של האלבום יצאו בעטיפות פשוטות.
אלבום זה, מהווה למעשה את ראשיתה של סדרת אלבומים שהוציא איינשטיין במהלך שנות ה-70 וה-80 שנקראה "ארץ ישראל הישנה והטובה", והורכבו משירים ישנים או שירים ברוח דומה.
[עריכה] רשימת השירים
- רוח סתיו
- יכול להיות שזה נגמר
- דודו
- רותי
- לילה לילה
- יצאנו אט
- הבלדה על יואל מוישה סלומון
- ואולי
- הן אפשר
- מה אומרות עינייך