רון מיברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רון מַיְבֶּרְג הוא עיתונאי ישראלי.
יליד 1954, בנו של בעל מאפיה בורגני מאזור רמת גן גבעתיים, אשר חבר בנעוריו לפעילות בחוגים שבקצוות השמאל, ולכן התגייס לגרעין נח"ל שיועד לקיבוץ הקומוניסטי יד חנה, ואשר אליו הגיע לאחר מלחמת יום כיפור.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 למד קולנוע בארצות הברית.
מיברג כתב בעיתון חדשות ובירחון מוניטין ואף ערך אותו לאחר שהחליף את קודמו אדם ברוך. בשנות ה-90 ערך את מוסף סופשבוע בעיתון מעריב (בשיתוף עם ציפה קמפינסקי), בו כתב טור שבועי קבוע בתחילת שנות האלפיים.
רון מיברג כותב בסגנון הניו-ג'ורנליזם. כתיבתו חדה וקולחת ומלווה בעולם דימויים עשיר. היא עוסקת בעיקר בפוליטיקה, אוכל ומוזיקה.
במשך השנים היה שותף לכתיבת מספר ספרים, ביניהם "Taste of Israel" עם אבי גנור.
בשנת 1999, לכבוד סוף המילניום, כתב במעריב רשימה מקיפה ומנומקת של 99 אלבומי המוזיקה המשמעותיים של חייו. ברשימה זו הוא הגדיר את טעמו המגובש במוזיקה: רוק משנות ה-60 וה-70 בכלל ואמריקאי בפרט.
בתחילת שנות האלפיים, יצר והגיש ביחד עם העיתונאי רונאל פישר את "המוסף", תוכנית שבועית בערוץ 8, שכללה בין השאר מסע ראיונות של השניים עם אנשים שונים.
בשנת 2001, במלאות 60 שנה להולדתו של בוב דילן, יצר מיברג סרט תיעודי ושמו "כל אחד והבוב שלו". הסרט מורכב מראיונות עם מוזיקאים, אנשי רוח ומעריצים ישראלים אשר מתארים את יחסם אל יצירתו של דילן.
בשנת 2005 עבר לגור במיין, ארצות הברית. את המעבר תיאר בסרט תיעודי שיצר. שורשי המעבר של מיברג למיין נעוצים במערכת יחסים רעועה עם עורכו הקודם של מעריב אמנון דנקנר שהובילה לבסוף למצב שבו מיברג לא יכול להתפרנס בכבוד בארצו. לאחר שהתחלפו העורכים במעריב מיברג חזר לכתוב במשנה מרץ טורים ומאמרים ל"מעריב".
