עם הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עם הארץ הוא יהודי אשר אינו בקיא בתורה, ואינו מקפיד על כל ההלכות. עם הארץ הוא המקבילה הקדומה של המסורתיות. ביטוי זה משמש גם כן כביטוי לבורות בתחומים שונים, בעיקר בתחום התורה.

מקור כינוי זה במקרא, שם הוא משמש ככינוי לציבור, בין יהודים ובין גויים. "וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת(בראשית כ"ג,ז')" "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת-עֵינֵיהֶם, מִן-הָאִישׁ הַהוּא, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ, לַמֹּלֶךְ--לְבִלְתִּי, הָמִית אֹתוֹ" (ויקרא כ', ד') "וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר--לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם..." (עזרא ט',א')

בסוף ימי בית שני נוצר הביטוי עם הארץ ככינוי לאנשים שאינם זהירים בדיני התורה, ובעיקר בעניני טהרה ובתרומות ומעשרות, וכן לאנשים שאינם בקיאים בתורה.

[עריכה] הלכות הקשורות לעם הארץ

  • פירות של עם הארץ נקראים דמאי מאחר וספק אם הופרשו מהם מעשרות ספק לא הופרשו, וחייבים לחזור ולהפריש מחמת ספק.
  • תלמידי חכמים היו מתבדלים מעמי הארץ
"המקבל עליו להיות חבר (כלומר תלמיד חכם) מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו בכסותו"
-- משנה דמאי,ב,ג

[עריכה] מתיחות בין תלמידי החכמים לעמי הארץ

מפאת הלכות אלו שררה מתיחות בין תלמידי חכמים המקפידים על דינים אלו ומדקדקים בהלכה לבין עמי הארצות. הוכחות למתיחות זו אפשר לראות ברחבי הגמרא: "גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמידי חכמים משנאה ששונאים עכו"ם לישראל" (תלמוד בבלי, פסחים, מט ע"ב). ושם באותה הגמרא אומר רבי עקיבא שכשהיה 'עם הארץ' אמר: "מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". ועוד אמרו בגמרא "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ" (תלמוד בבלי, בבא בתרא, ח ע"א).