מין (בלשנות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מין דקדוקי הוא תכונה דקדוקית של שמות עצם בעיקר, המתייחסת למגדר (זכר / נקבה / נייטרלי) ומחייבת בדרך כלל התאם. מין דקדוקי יכול לנבוע מהמין הביולוגי (לגבי שמות עצם המתייחסים לבני אדם ולבעלי חיים) או להיקבע באופן שרירותי לגבי חפצים נטולי מין (לדוגמה, בעברית המין הדקדוקי של שולחן הוא זכר, ובערבית - נקבה).
בעברית יש שמות עצם חסרי מגדר (או בעלי שני המגדרים), כלומר ניתן להחיל עליהם התאם הן של זכר הן של נקבה (מסומנים במילונים: זו"נ - זכר ונקבה). לדוגמה: סכין, מטבע, פנים, רוח, שמש. בנוסף, קיימות מילים ששינו את מינן הדקדוקי בתקופות שונות, כגון המילה "שדה" שבמקרא ובעברית מודרנית מינה הוא זכר ("שדה קצור"), ואילו בלשון חז"ל התייחסו אליה גם כנקבה ("שדה מלאה עשבים" - משנה, מעילה ג ו), כנראה בהשפעת ארמית.
