כסף - מונחים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] כמות הכסף במשק
- כמות כסף נומינלית. כמות הכסף בערכים שוטפים ללא קשר לכוח הקנייה של אותו סכום כסף בתאריך מסוים. לדוגמה: "בהגרלה לפני 5 שנים פלוני זכה ב-90,000 שקלים", וזאת ללא קשר להבדלי כוח הקנייה של אותו סכום כסף בין שתי נקודות הזמן. כלומר, 90,000 השקלים הללו אינם שווים ל-90,000 שקלים היום.
- כמות כסף ריאלית. כמות הכסף במושגי כוח קנייה בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן. כלומר, ערך הכסף העכשווי.
[עריכה] בנקים
- כסף נזיל. כסף נזיל הינו מזומנים ופקדונות עו"ש (עובר ושב). מושג זה נקרא גם אמצעי התשלום הנזילים במשק ומסומן M1.
- נזילות של רכוש, ובלשון מדויקת יותר - סחירותו. לפירוט בנושא זה ראו רכוש.
- גורמי המשק. הכוונה היא למשקי בית, עסקים וגופים ללא כוונות רווח.
- חובת נזילות או יחס רזרבה נדרש. חובת נזילות הינה אחוז מינימלי של מזומנים שהבנקים המסחריים נדרשים על ידי הבנק המרכזי להחזיק במרתפיהם מתוך כל סוג של פקדון. עבור כל סוג פקדון תיתכן חובת נזילות בשיעור אחר. אם, למשל, עבור פק"מים נדרשת חובת נזילות של 10%, אזי על סניף בנק להחזיק במזומן סכום מינימלי של 160,000 ש"ח אם סכום פקדונות הפק"מים שבו הינו 1,600,000 ש"ח.
- חובת הנזילות באה למנוע מצב של בהלת פקדונות, כגון בעת השפל הגדול, כאשר אין הבנקים מסוגלים לספק את כל דרישות בעלי חשבונות העו"ש למשיכת מזומנים.
- בסיס הכסף במשק. סך כמות הכסף המצויה במשק במטבעות ושטרות.
- כמות הכסף במשק. למושג זה ייתכנו כמה הגדרות מקובלות, להם נהוגים סימונים שונים:
- M0. מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
- M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים לכשעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
- M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".
- M3 זהו M2 ועוד פקדונות צמודי מט"ח ופקדונות במט"ח.
- רזרבות הבנקים. סך יתרות הכסף המזומן הנשמרות בפועל במרתפי הבנקים. פקדונות שהבנקים המסחריים שומרים במרתפי הבנק המרכזי נחשבים להלוואות שהבנקים נתנו.
- יחס רזרבה. שיעור סכום הרזרבות שהבנקים המסחריים שומרים בפועל מתוך סכום הפקדונות בבנקים. המושג יכול להתייחס הן לפקדונות מסוג מסוים והן לגבי כלל הפקדונות.
- מכפיל הפקדונות. סכום השווה ל:
- יחס הרזרבה / 1
- לפיכך, אם הבנקים שומרים על יחס רזרבה של 40%, אזי מכפיל הפקדונות יהיה:
2.5 = 0.4 / 1
[עריכה] סוגי עירויים
- עירוי פנימי חיובי. זהו מצב בו יש צמצום של כמות המזומנים בידי הציבור ולכן גידול ברזרבות הבנקים.
- עירוי פנימי שלילי. זהו מצב בו יש גידול בכמות המזומנים בידי הציבור ולכן צמצום של רזרבות הבנקים.
- עירוי חיצוני חיובי. גידול בבסיס הכסף במשק ביוזמת הבנק המרכזי.
- עירוי חיצוני שלילי. קיטון בבסיס הכסף במשק ביוזמת הבנק המרכזי.
- עירוי משולב. עירוי הכולל בתוכו הן עירוי חיצוני והן עירוי פנימי. היות שבסיס הכסף שווה לכמות המזומנים בידי הציבור ועוד סכום הרזרבות בבנקים, הרי שבעירוי משולב יתקיים:
- סכום הערוי הפנימי = (שינוי בכמות המזומנים בידי הציבור) - (סכום העירוי החצוני)
