דן פטינקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן פטינקין (1922 - 1995) היה כלכלן ישראלי-אמריקאי, פרופסור לכלכלה ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.
פטינקין נולד בשנת 1922 בשיקגו, אילינוי שבארצות הברית. הוא רכש את השכלתו בכלכלה באוניברסיטת שיקגו, לאחריה התקבל לאוניברסיטת אילינוי כחבר סגל והתקדם בה לדרג פרופסור.
בשנת 1949 עלה ארצה והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. בשנת 1956 הקים באוניברסיטה את מכון פאלק למחקר כלכלי, בראשו עמד עד 1972. בשנת 1967 קודם לדרג פרופסור מן המניין.
צירופו של פטינקין לסגל האוניברסיטה היווה את ראשית הוראת הכלכלה המודרנית בישראל. מחזורי תלמידיו הראשונים היו לבכירי המשק הכלכלי ומשרד האוצר (ביניהם חיים ברקאי, משה זנבר) ועל כן עבודתו נתפסה כאבן דרך במחקר הכלכלי בארץ ופטינקין עצמו כאבי הכלכלה הישראלית. בספרו "Money, Interest and Prices" הציג מודל מקרו-כלכלי חדש המשלב בין השיטה המוניטרית והקינסיאנית. הוא ניסה למזג בין אסכולת שיקגו לבין שיטתו של ג'ון מיינרד קיינס.
מחקריו זכו להוקרה בינלאומית ופטינקין כיהן כנשיא האגודה האקונומטרית, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, חבר האקדמיה האמריקנית לאמנות ומדע, חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל (1956 - 1967), חבר המועצה להשכלה גבוהה (1960 - 1975) ותפקידים אחרים.
באוניברסיטה העברית נמנה בין מייסדי המחלקה לכלכלה ומקימי הפקולטה למדעי החברה. בתפקידי מינהלה שימש כדיקן הפקולטה למדעי החברה, רקטור האוניברסיטה ובשנים 1982 - 1986 נשיאה.
בשנת 1989 פרש פטינקין לגמלאות. עבודתו הוכרה לאורך השנים בתארים ובפרסים, בהם פרס רוטשילד למדעים (1959), נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1963 ופרס ישראל למדעי החברה (1970).
בשנת 1992 הוקמה באוניברסיטה העברית קתדרה לכלכלה הקרויה על שמו.
