רנן שור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנן שור, (נולד ב-1952), במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק סרטים, מורה ופעיל קולנוע ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
רנן שור הוא בנו של הרופא, פרופסור שמואל שור, נכדו של ההיסטוריון ד"ר אלכסנדר שור, מצאצאי הרב יוסף בכור שור. דור שישי בארץ מצד אמו, לאה הלר - מורה, בת הרב אברהם זיידה הלר, איש צפת, נצר לרב שמואל הלר, מנהיג צפת במאה ה-19 ולרב יום-טוב ליפמן הלר, רבה של קרקוב במאה ה-17.
רנן שור נולד ב-1952 בשכונת בית וגן בירושלים ועבר עם משפחתו בגיל 5 לתל אביב. כנער, נמשך לעולם התיאטרון ושיחק תפקידים מרכזיים במחזות הזמר "אוליבר" (דוג'ר החמקן, "הבימה") ו"המלך ואני" (יורש העצר, תיאטרון גיורא גודיק).
שור החל בפעילותו הקולנועית כחובב בהיותו בן 16, וסרטו הקצרצר הראשון "דודה אריאלה" (1968) זכה בפרס תחרות הסרט הקצר של "קולנוע לנוער". במקביל, עבד כעוזר לצלם חתונות, עם ציוד 8 מ"מ, ובשעות הפנאי תיעד את חבריו לתיכון עירוני א' ואחר-כך בלהקת פיקוד מרכז. תיעוד זה במצלמת 8 מ"מ פילם ישמש אותו מאוחר יותר לאפיון דמותו של מרגו ולבניית הסרט שבתוך הסרט "בלוז לחופש הגדול".
שור שירת במשך שנה כחבר בלהקת פיקוד מרכז כצעיר הלהקה בה היו חברים שלמה בראבא, עמרי ניצן ושם-טוב לוי, ולאחר מכן, שרת במשך 3 שנים, ככתב צבאי של "במחנה" וגלי צה"ל. הבולטות שבכתבותיו, היו סדרת הכתבות "עמק הבכא" ו"כוח צביקה", על קרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום כיפור, עליהן היה מועמד לפרס סוקולוב לעתונות 1974. בסדרת הכתבות "עמק הבכא", מעין "ראשומון" בו רואיינו עשרות רבות של לוחמים, טבע שור את המושג "עמק הבכא" כשמו של קרב הבלימה המרכזי בצפון רמת הגולן.
במקביל לעשייתו ככתב צבאי, החליף שור את משה נתן ושימש כמבקר הקולנוע של במחנה, ובמסגרת כתיבתו על קולנוע ישראלי ראיין את הבמאי אורי זוהר, ופרסם בביטאוני קולנוע שונים מאמרים עיוניים נרחבים על עשייתו המוקדמת - שטרם זכתה אז למלוא ההכרה בקהילת הקולנוע - אשר יצרו עניין מחודש סביב כלל יצירתו, ובמיוחד בסרטיו "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל" אותם הגדיר שור לראשונה כטרילוגיה התל- אביבית של אורי זוהר. מאמרו "הבבואה הצברית בסרטי אורי זוהר" (רבעון "קולנוע", 1978) נחשב למאמר יסוד על הקולנוע הישראלי ומרכיבים מתוכו השפיעו על תערוכת "דלות החומר" במוזיאון ת"א של האוצרת שרה ברייטברג-סמל.
לאחר שירותו הצבאי, שור למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ושימש כעוזר במאי וכמלהק של ג'אד נאמן ("מסע אלונקות") ואורי זוהר ("הצילו את המציל"). במהלך לימודיו, כתב וביים שני סרטים קצרים: "אפטר" (1977), מלודרמה המתרחשת בשולי מלחמת יום כיפור ומבוססת על חוויות אישיות, אשר זכתה בפרס הצילום בתחרות הסרט הישראלי הקצר. סרטו השני, "הקרב על מבצר וויליאמס" (1981), עיבוד לסיפורו החתרני של שרגא גפני על חבורת לוחמים היוצאת לקרב התאבדות במלחמת תש"ח, צולם כמערבון והושפע מתצלומיו של רוברט קאפה ומסיפור הקרב על עמק הבכא.
ב-1979 השתלם בארצות הברית כעוזר במאי- משקיף אצל הבימאים ג'ון קאסאבטס ("גלוריה") ופול מזורסקי ("וילי ופיל") ואצל התסריטאי סטיב שייגאן.
במהלך לימודיו ולאחריהם, עסק שור בביקורת וכתיבה עיונית ועיתונאית על קולנוע ישראלי("מושג", רבעון "קולנוע", "סקירה חודשית", גלי צה"ל, "במחנה", "אריאל"). הוא היה חבר מערכת רבעון "קולנוע" של המכון הישראלי לקולנוע, פעל לקידום הקולנוע הישראלי ותרבותו ובין השאר היה ממקימי קבוצת קי"ץ (קולנוע ישראלי צעיר) המיליטנטית.
כתסריטאי ועורך תסריטים, כתב שור את התסריטים לסרטיו הקצרים, שימש כיועץ תסריט לאורי זוהר, היה שותף לכתיבת התסריט "מסע אלונקות" (בימוי: ג'אד נאמן, 1976), ערך את תסריטי סידרת "שיעור מולדת" (1998-2001) וערך את תסריט הסרט "כנפיים שבורות" (ניר ברגמן, 2002).
בין השנים 1979 ל-1982 לימד קולנוע בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב סדנאות בימוי וקורסים עיוניים והכניס, לראשונה, לתוכנית הלימודים קורסים על קולנוע ישראלי וקולנוע ישראלי קצר.
במקביל לעשייתו הקולנועית והעיונית, המשיך שור בפעילות ציבורית יזמית בזירת הקולנוע הישראלי. שור הגה ויזם עם ג'אד נאמן ויעוד לבנון ב-1978 את הקמת קרן הקולנוע הישראלי. הקמת הקרן - שמשמעותה העברת התמיכה הציבורית ממשרד המסחר והתעשייה שייצג את המפיקים, המפיצים ובעלי בתי קולנוע למשרד החינוך והתרבות, על מנת שייצג את הבמאים, העומדים במרכז היצירה - יצרה מהפכה בעולם הקולנוע הישראלי.
לאחר מכן, בין השנים 1982 - 1985, שימש שור כמרכז מגמת הקולנוע בבית צבי שהצמיחה בימאים כמו איילת מנחמי, ג'ולי שלז, שחר סגל, נירית ירון וגיל לבנברג אשר תחת חסותו חתרו לקולנוע עז מבע ומסוגנן בחריפות - קולנוע של "איך", השונה מהקולנוע שהחשיב יותר את ה"מה" - ששלט עד אז בקולנוע הישראלי. במסגרת בית צבי, שור יזם פרויקט של מתן תמיכה לבוגרים לאחר גמר לימודיהם, ומיסד מסגרת של סרטים בני 40 דקות שהניבה יצירות כגון "עורבים" (איילת מנחמי), "ילדה רעה" (נירית ירון), "גנימד" (שחר סגל), "זוהי סדום" (ג'ולי שלז) ועוד.
בשנת 1985 תיעד בסרטו הקצר "חתונה בירושלים" את חתונת ילדיהם החוזרים בתשובה של אורי זוהר ואריק איינשטיין. הסרט פתח את פסטיבל הסרטים בחיפה והוקרן בבתי-קולנוע מסחריים בהגדלה ל-35 מ"מ לפני סרטם הראשון של האחים כהן "רציחות פשוטות".
ב-1985 פרש מעבודתו ב"בית צבי" והתמקד בהכנות לצילום סרטו הראשון "בלוז לחופש הגדול" (1987). הסרט על-פי תסריט של דורון נשר ובהפקת אילן דה-פריס. הסרט זכה בפרס "מנורת הכסף" (פרס אופיר) בקטגוריות הסרט, התסריט והמוזיקה, בפרס הסרט המצטיין בפסטיבל הישראלי בניו-יורק - לוס-אנג'לס, ובפרס חביב הקהל בפסטיבל שיקגו . הסרט פתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים 1987, הוקרן ב-30 פסטיבלים בינלאומיים, וזכה להצלחה ביקורתית ומסחרית. במשך השנים הפך לסרט פולחן ערכי, מעין "שיער" ישראלי. הסרט, המבוסס על חוויותיו של שור מתקופת "מכתב השמיניסטים" בתל אביב של 1970, השפיע על כתיבת מכתבי שמיניסטים נוספים בשנות ה-90.
תוך כדי מסעות בפסטיבלים עם "בלוז לחופש הגדול" פיתח את הפרויקט הבא שלו- סרט תיעודי/ עלילתי "ממזר מלך" על אורי זוהר. לאחר דיאלוג של כשנה וחצי החליטה קרן הקולנוע הישראלי שלא להשקיע בפרויקט בטענה שאינם משקיעים בסרטי תעודה.
ביולי 1989 נבחר שור להקים את בית הספר לקולנוע בירושלים, לימים בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים, מייסוד משרד החינוך והתרבות והקרן לירושלים, אותו הוא מנהל עד היום.
ב-1992/3 יזם הקמת קרן ציבורית מרכזית נוספת - הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, אשר מטרתה הייתה טיפוח קולנוע תיעודי עצמאי ישראלי, ואשר הובילה לנפח וחירות עשייה מחוץ לערוץ הראשון, ומאוחר יותר לפריצת הדרך של הקולנוע התיעודי הישראלי ולהקמת פסטיבל דוקאביב, פורום היוצרים התיעודיים והקרן לקו- פרודוקציות בינ"ל.
בשנת 1992 דאג שור, יחד עם ג'אד נאמן, שכיהן אז כראש החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, לשלב את בתי-הספר הישראליים לקולנוע כחלק מאיגוד בתי-הספר של אירופה, GEECT. בשנת 2000 נבחר שור על ידי 70 עמיתיו המנהלים כנשיא בתי הספר לקולנוע של אירופה, ובמהלך ארבע שנות כהונתו יזם וערך כנסים בפריז, הלסינקי, ברלין, סטוקהולם וברטיסלבה, מתוך חתירה לאפיון הקולנוע האירופאי מול הקולנוע האמריקאי ולקידום מעמדו של המפיק היזם-יוצר. במסגרת תפקידו, פעל מול האקדמיה האירופית לקולנוע, בנשיאות הבמאי הגרמני וים ונדרס והוביל לשילוב ישראל כחברה באקדמיה האירופית לקולנוע.
בבית הספר "סם שפיגל" בנה שור קהילייה קולנועית תומכת בתלמידיה ובבוגריה, "סולידריות של בודדים" - כהגדרתו. הוא ניסח תפיסת עולם המנסה לשלב בין ה"איך" ל"מה" בעזרת מתודות הוראה והפקה ששינו את פני הקולנוע הישראלי הקצר ואת מעמדו הבינלאומי. בית הספר נחשב כאחד מבתי-הספר לקולנוע המובילים בעולם, זכה ב-240 פרסים בינלאומיים - ובהם 14 פעמים בפרס בית הספר הטוב בעולם, ונערכו לו הוקרות ב-110 פסטיבלים בינלאומיים (ובהם ברלין, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, רוטרדם, הוואנה, המפטונס וירושלים). בין בוגריו: ניר ברגמן, עודד דוידוף, רענן אלכסנדרוביץ, דוד אופק, יוסי מדמוני, איתן ענר, יורם זק, גלעד עדין, גלעד טוקטלי, דן גבע, דרור סבו, רותי ולק, עידו הר, שחר כהן, קובי גל-רדאי, טלי שמש ועוד.
במקביל לניהול "סם שפיגל", יזם וערך שור את סדרת הדרמות עטורת השבחים "שיעור מולדת" עבור "רשת", אשר שימשה מעין "התנסות בשדה" בתנאי חממה ליוצרים צעירים נבחרים, בוגרי בתי-הספר השונים לקולנוע בארץ וסופרים, וביניהם: דב אלבוים, איתן ענר, רענן אלכסנדרוביץ, דני סירקין, הדר פרידליך, אסף הראל, דפנה לוין, סיון ארבל, שחר רוזן, ציון רובין, אבידע לבני. הסדרה נוצרה בתקופה בה ההזדמנויות לעבוד בתחום היצירה הדרמטית היו נדירות, והבמה שהעמיד שור עבור יוצרים צעירים ליצירת דרמת הביכורים שלהם פילסה את דרכם למרכז המפה של הקולנוע והטלוויזיה בישראל.
בשנת 2001 הקים עם ג'אד נאמן, בכספי התאחדות בעלי בתי הקולנוע, את קרן גלפנד לסרטים קצרים שנועדה לסייע לסטודנטים לקולנוע במלגות עידוד לעשיית סרטיהם.
בשנת 2004, במסגרת חברותו בארגון הידידות אוסטרליה- ישראל (AICE) הגה את הקמת פסטיבל הקולנוע הישראלי באוסטרליה, פסטיבל שהוקם על ידי יו"ר העמותה, אלבר דדון.
בשנת 2007 יצא לצלם- 20 שנה לאחר "בלוז לחופש הגדול" - את סרטו השני "הבודדים" על פי תסריט שכתב עם משה זונדר וגיא מאירסון ובהפקת אסף אמיר.
בשנים 2007- 2008 יזם את הקמתם של שני סינמטקים- בהרצליה ובחולון העומדים להיפתח בקיץ- סתיו 2008.
רנן שור חי בתל אביב, ואב לגאיה.
[עריכה] מסרטיו כבמאי
- "דודה אריאלה" (3 דק', 1968)
- "להקת פיקוד מרכז" (50 דק', 1971)
- "אפטר" (25 דק', 1977)
- "הקרב על מבצר וויליאמס" (25 דק', 1981)
- "חתונה בירושלים" (10 דק', 1985)
- "בלוז לחופש הגדול" (1987)
- "הבודדים" (2008)
[עריכה] מסרטיו כמפיק, מפיק אחראי ומפיק בפועל
- "אפטר" (1977)
- "הקרב על מבצר וויליאמס" (1981)
- "לא לשידור" (יעוד לבנון, 1981)
- "מגש הכסף" (ג'אד נאמן, 1982)
- "בלוז לחופש הגדול" (1987)
- "שחורים לארץ המובטחת" (מדלן עלי, 1992)
- "מיס אנטבה" (עמרי לוי, 2003)
- סדרת הדרמות "שיעור מולדת" (2001- 2002): "בוצ'אצ'י" (נתי אדלר,2001), "זכותא"(דני סירקין,2001), "פרצוף של פוקר" (איתן ענר, 2001),"קרוון 841" (ציון רובין, 2001), "שלוש אצבעות" (דפנה לוין, 2001), "עבדי השם" (הדר פרידליך,2002), "היה נהדר" (סיון ארבל,2002),"אמא ו'" (שחר רוזן,2001),"מסעות ג'יימס בארץ הקודש" (רענן אלכסנדרוביץ, 2003)
[עריכה] מסרטיו כתסריטאי
- "מסע אלונקות" (בימוי: ג'אד נאמן, 1976)
- "לכיש" (בימוי: אמיל קנבל, 1976, כתיבת קריינות)
- "אפטר", (1977)
- "הקרב על מבצר וויליאמס" (1981)
- "הבודדים" (2008)
