קרן אנגלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרן אנגלית (צרפתית: Cor anglais. אנגלית: English Horn) היא כלי נשיפה מעץ בעל לשונית כפולה ממשפחת האבוב. הכתיבה לקרן האנגלית מתבצעת בטרנספוזיציה (היא מצלצלת קווינטה נמוך מן הכתוב בתווים) ומנעדה מקביל פחות או יותר למנעד האלט בקול האנושי, לכן נהוג להתייחס אל הכלי כאל כלי אלט (על פי גישה אחרת, האבוב ד'אמורה הוא כלי אלט, ואילו הקרן האנגלית כלי טנור). טכניקת הנשיפה והאצבוע בקרן האנגלית דומה מאוד לזו של האבוב; בשל כך, רוב נגני הקרן האנגלית הם אבובנים.
[עריכה] מקור השם
הקרן האנגלית אינה קרן ומוצאה אינו אנגלי. ההסבר המקובל כי מקור המילה anglais (אנגלי) בשיבוש המילה anglé (מכופף) אינו מבוסס. מקור השם כנראה בדמיונו של הכלי אבוב ציד (Oboe da Caccia), שממנו התפתחה הקרן האנגלית, לקרנות שבהן מנגנים המלאכים בציורים כנסייתיים מימי הביניים והרנסאנס, בעיקר במרכז אירופה. בגרמנית כונו הכלים engellisches Horn (קרן מלאכית), כינוי שהתגלגל בשם הנוכחי (בגרמנית בינונית פירוש המילה engellisch היה גם 'אנגלי').
[עריכה] היסטוריה
הקרן האנגלית התפתחה, כאמור, מאבוב הציד, שהיה אבוב טנור בעל פעמון מתרחב מפליז. בשנות העשרים של המאה ה-18 הוחלף בכמה כלים פעמון הפליז בפעמון עץ דמוי-ביצה - ייתכן שהממציא הוא בונה הכלים י. ט. וַייגְל מברסלאו. אבוב הציד המקורי היה כלי מעוקל; בסוף המאה החלו להופיע גם כלים זוויתיים, ובשני הטיפוסים נעשה שימוש במאה התשע-עשרה.
עד המאה התשע-עשרה שימשה הקרן האנגלית בעיקר באופרה בשפה האיטלקית (גלוק, למשל, עשה בה שימוש לעתים קרובות), אם כי היא הופיעה לעתים גם במוזיקה כלית (סימפוניה מס' 22 מאת היידן, לדוגמה). בתקופה הרומנטית צבר הכלי פופולריות בשל צלילו המאנפף, שנתפס כ'פיקנטי' ומלנכולי, ונכתבו לו תפקידי סולו רבים, בין השאר ברקוויאם של סליירי, בפתיחה וילהלם טל של רוסיני ובכמה מיצירותיו של ברליוז. עד אמצע המאה כבר נתקבע מעמדו של הכלי ככלי סולו בעיקר, ולרוב אין הוא משתתף במרקם התזמורתי של שאר כלי הנשיפה.
[עריכה] קטעי סולו ידועים לקרן אנגלית
- סימפוניה מס. 9 מן העולם החדש מאת דבוז'אק, פרק שני.
- סימפוניה ברה מינור מאת סזר פרנק, פרק שני.
- שחרזאדה מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב, פרק שלישי.
- הברבור מטואונלה מאת יאן סיבליוס.
- קונסיירטו דה ארנחואס מאת חואקין רודריגו, פרק שני.
- האופרה טריסטן ואיזולדה מאת וגנר (מערכה שלישית).