אן בוליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיוקנה של אן בוליין

אן בוליין (סביב 1507 - 19 במאי 1536). אישתו השנייה של הנרי השמיני ואמה של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה. זמן קצר לאחר נישואיהם סר חינה בעיני הנרי, והיא הוצאה להורג באשמת ניאוף.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 אחרית דבר
3 לקריאה נוספת

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] שנים מוקדמות

בוליין נולדה לסר תומאס בוליין ולאשתו ליידי אליזבת' הווארד, בתו של דוכס נורפולק השני. ב-1519 מונה אביה לשגריר בצרפת והיא התלוותה אליו לשם ונכנסה לשירותה של קלוד מלכת צרפת, אשתו של פרנסואה הראשון. היא נשארה בחצר המלוכה הצרפתית, והשלימה את לימודיה בשפה הצרפתית, התרבות ומנהגי הנימוס הצרפתיים עד לשנת 1522, בה נצטוותה על ידי אביה לשוב לאנגליה.

עם שובה לאנגליה, נכנסה לשירותה של קתרינה מארגון. בוליין נודעה בעיקר בזכות שנינותה וחוכמתה, יותר מאשר יופייה. היא לא נחשבה יפהפיה גדולה על פי מודל היופי באותם זמנים, מפאת היותה כהה ורזה ביותר. אך מנהגיה הצרפתיים וה"שיק" (chic) שרכשה בחצר המלכות הצרפתית הפכו אותה לאחת הנשים הנערצות בחצר המלוכה האנגלית והיא יצרה לעצמה מעגל תומכים רחב בקרב גברי ונשות החצר.

[עריכה] הרומן עם הנרי השמיני

הנרי שם לב לצעירה השחרחורת במהרה והעביר את רגשותיו אליה מאחותה מרי בוליין ששימשה כמאהבת שלו מזה שנים מספר. בוליין לא נעתרה מהר לחיזוריו של הנרי ופלירטטה עימו שנים אחדות, כאשר היא מעודדת על ידי בני משפחתה שהיו מודעים לאכזבתו של הנרי מקתרינה לאחר שזו לא הצליחה ללדת יורש זכר. היא נענתה לחיזוריו בערך בשנת 1527, אך עדיין עמדה בסירובה לממש את הקשר ביניהם.

לאור העובדה כי הליך ביטול נישואיו של הנרי לקתרינה התמשך זמן כה רב, בוליין ומשפחתה פחדו כי עניינו של הנרי בה יתפוגג. בוליין החליטה לקחת סיכון ולממש את הקשר עם הנרי בקיץ 1532, כשבע שנים לאחר שמערכת היחסים ביניהם החלה. לאחר מכן העניק לה הנרי את התואר המרקיז מפמברוק, על מנת להבטיח את מעמדה והונה העתידי במקרה וימות לפני שיוכל לשאת אותה לאשה.

בוליין הרתה בחורף 1532-1533 והליכי נישואיהם כתוצאה מכך זורזו ובינואר 1533 הם נישאו בסתר. ביוני 1533 הוכתרה אן כמלכת אנגליה, בהיותה בחודש השישי להריונה.

[עריכה] הנפילה

ב-7 בספטמבר 1533 ילדה את בתה אליזבת'. הולדת אליזבת' היוותה אכזבה קשה להנרי, כיוון שגילה כי למרות כל מאמציו בביטול נישואיו לקתרינה ונישואיו לבוליין, עדיין לא נולד לו בן שיירש את כיסאו ויבטיח את עתיד שושלתו. מרגע זה החלה להתפוגג האהבה הרבה וההערכה שחש כלפי בוליין ועינו החלה נודדת לכיוון נשים אחרות. לאחר לידתה של אליזבת, הרתה אן עוד שלוש פעמים, כולם נסתיימו בהפלה (וראה עוד בהמשך).

בין בנות לווייתה הייתה ג'יין סימור, שהחלה מושכת תשומת לב רבה מהנרי, וכמו במקרה של בוליין לפניה סירבה להפוך למאהבת שלו. הנרי החל לסלוד מכוחניותה של בוליין, שהמשיכה להתערב בשלטון כפי שעשתה לפני נישואיה. בינואר 1536 הרתה ברביעית. היא ראתה בהריון זה הסיכוי האחרון להצלת נישואיה ומעמדה בעיני הנרי, אך לצערה מספר ימים לאחר שהנרי נפגע כשנפל מסוסו במהלך קרב רמחים, נפילה אשר גרמה לאן לזעזוע רב, היא איבדה את תינוקה, שהיה זכר.

האויבים הרבים שצברה כמלכת אנגליה, החלו טומנים חשדות ניאוף בראשו של הנרי. זה האחרון שהיה מאוהב לגמרי בג'יין סימור, לא היה צריך שכנוע רב על מנת "לחשוד" שאן בוגדת בו והורה על פתיחת חקירה רשמית כנגדה ומקורבייה. תחת עינויים הצליחו החוקרים להוציא הודאות מארבעה מבני לוויתה כי הם היו מאהביה. אפילו אחיה ג'ורג' בוליין נעצר והואשם בגילוי עריות עם אחותו.

בוליין הובאה בפני חבר שופטים במאי 1536 ונמצאה אשמה בניאוף ובבגידה במלך, שתי עבירות שעונשן היה אז הוצאה להורג.

בוליין הוצאה להורג ב-19 במאי 1536 לאחר שנישואיה להנרי בוטלו עקב מערכת היחסים שניהל עם אחותה מרי שנים לפני כן ולאחר שהוצא להורג אחיה ג'ורג' בוליין וארבעה אנשי חצר נוספים.

[עריכה] אחרית דבר

אוהדיה של בוליין כיום רואים בה אחת מחלוצי הפרוטסטנטיות (שהרי דה פקטו ייסוד הכנסייה האנגליקנית והניתוק מן הוותיקן שהתרחשו לפני נישואיה להנרי הפכו את ממלכת אנגליה למדינה פרוטסטטנטית), דמות טרגית שהושלכה לידי הטורפים והוקרבה למען מניעים פוליטיים ודינסטיים.

שונאיה ראו בה מכשפה, אשר השתמשה בכישוף שחור על מנת להפוך למלכת אנגליה, ובכך הפרידה בין הקתולים באנגליה לבין האמונה האמיתית היחידה.