תא טייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברכיב בכלי טיס. אם התכוונתם לספרו של יז'י קושינסקי, ראו תא טייס.

תא הטייס (באנגלית: Cockpit) הוא החלק לרוב בקדמת המטוס שבו יושב הצוות המטיס את המטוס (טייס יחיד או אנשי צוות נוספים כמו: טייס משנה, מהנדס טיסה, נווט, אלחוטן, תותחן (במסוקי קרב) ואחראי מטען (במטוסי תובלה)).

תא הטייס של מטוס בואינג 747-200 עם מחוונים אנלוגיים

תא הטייס של מטוס הקרב F-16

תא הטייס מכיל מכשירים ואמצעי בקרה שמאפשרים לצוות להטיס את המטוס ולהפעיל את מערכותיו.

ברוב המטוסים המסחריים, יש דלת המפרידה בין תא הטייס ותא הנוסעים. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר שנת 2001, צעדים ננקטו על ידי כל חברות התעופה הגדולות כדי להגן על תא הטייס מחדירה של חוטפים.

באנגלית המילה לתא טייס היא Cockpit (קוקפיט). מקור השם הוא בתאים ששימשו לקרב תרנגולים, שבעליהם הכניסו לתוכם תרנגולים שילחמו זה בזה לצורכי הימורים. במאה ה-16, פירוש המילה היה מיקום של בידור או פעילות מטורפת. ויליאם שייקספיר השתמש במונח במחזה "הנרי החמישי" כדי לתאר במפורש את האזור שבבסיס במת התיאטרון.

החלו להשתמש במילה כדי לתאר כל שטח קטן וסגור. בספינות המלחמה של הצי המלכותי במאה ה-17 וה-18, האזור שבו הוצבו קצינים זוטרים נודע בשם Cockpit. הדבר הוביל לכך שהשתמשו במילה כדי לתאר את האזור שצופה לירכתי הספינה ובו נמצאים הגאי הכיוון. בימים הראשונים של המטוסים, כל מקום שבו הטייס התיישב נקרא Cockpit. השימוש במילה Cockpit כמונח המתאר את תא הטייס במטוס הופיע לראשונה בשנת 1914, ובערך משנת 1935 השתמשו במילה בסלנג כדי לתאר את מושב הנהג, במיוחד בקשר לנהגים ש"טסו" על הכביש.

[עריכה] קוקפיט מזכוכית

תא הטייס של האיירבוס A380 עם צגי מחשב, מקלדות וג'ויסטיקים בצדדים

קוקפיט מזכוכית (באנגלית: Glass Cockpit) הוא תא טייס אשר עיצובו מבוסס על תצוגת מכשירים אלקטרונית על גבי צגי מחשב המחליפים את מחווני הבקרה המכניים הרבים המסורתיים.

קוקפיט מזכוכית עושה שימוש בצגי מחשב הניתנים להתאמה הכוללים: מסכי טיסה ראשיים (PFD), מסכי ניווט (ND), מסך לנתוני המנועים, מסך לנתוני המערכות ומסכים רב-תכליתיים, לעיתים מוצעים גם מסכי תצוגה עילית (HUD) ובמטוסי קרב גם תמיכה בכוונת קסדה. כמקובל במרבית מטוסי הנוסעים המודרניים, השליטה על המטוס מתבצעת בטכנולגיית "טוס-על-חוט" (Fly-by-Wire) באמצעות ג'ויסטיק אלקטרוני בכל צד ללא חיבורים מכניים למשטחי השליטה של המטוס.

עיצוב זה של תא הטייס מאפשר לטייס להתרכז במידע הרלוונטי בלבד ובמטוסי נוסעים הוא מבטל את הצורך במהנדס טיסה. בשנים האחרונות מערכת זאת נהפכה נפוצה מאוד גם בקרב מטוסים אישיים קטנים.

[עריכה] מערכות טיסה

בתא הטייס המודרני ניתן למצוא בדרך כלל את המערכות הבאות: MCP ,PFD ,ND ,EICAS ,FMS/CDU ומערכות גיבוי.

[עריכה] MCP

לוח בקרת מצבים (Mode Control Panel), לרוב הוא לוח ארוך וצר הממוקם במרכז מול הטייס, הוא משמש לשליטה על הכיוון (HDG), מהירות (SPD), רום (ALT), מהירות אנכית (V/S), ניווט אנכי (VNAV) וניווט רוחבי (LNAV). בנוסף הוא יכול לשמש להפעלה או ניתוק הטייס האוטומתי והמצערת האוטומטית.

[עריכה] PFD

תצוגת טיסה ראשית (Primary Flight Display) תהיה ממוקמת בדרך כלל במקום ראשי, במרכז או בשני צדדיו של תא הטייס. היא מציגה את הלחץ הנוכחי של מד הגובה, מהירות המטרה והמהירות הנוכחית, רום המטרה והרום הנוכחי, המהירות האנכית ואת מצב מערכת נחיתת המכשירים (ILS).

[עריכה] ND

תצוגת ניווט (Navigation Display), ממוקמת בדרך כלל בסמוך לתצוגת הטיסה הראשית (PFD), המערכת מציגה את הנתיב הנוכחי ומידע לגבי נקודת הביניים הבאה, מהירות הרוח הנוכחית ואת כיוון הרוח.

[עריכה] EICAS/ECAM

מערכת בקרת המנוע והתרעת הצוות (במטוסי בואינג) או מערכת לניטור אלקטרוני של המטוס (במטוסי איירבוס) מאפשרת לטייס לנטר את המידע הבא: ערכים עבור N1, N2 ו- N3, טמפרטורת הדלק, זרימת הדלק, המערכות הלקטרוניות, לחץ וטמפרטורת תא הטייס והקבינה, משטחי השליטה וכדומה.