שבע מצוות בני נח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבע מצוות בני נח הן שבעה ציוויים תנ"כיים מוסריים, אשר עפ"י הדת היהודית תוקפם אוניברסאלי וחייבים בהם כל בני האדם. מצוות אלה קרויות בשם זה מכיוון שלפי התנ"ך, מאז המבול כל בני האדם הם צאצאיו של נח.
שבע מצוות בני נח ניתנו קודם להופעתו של היהודי הראשון, אברהם. בעת מתן התורה בהר סיני קיבלו בני ישראל יחד עם התורה את תרי"ג המצוות. ממעמד זה ואילך אין מחייבות מצוות בני נח את בני ישראל בפני עצמן, אלא רק אם חזרה עליהן התורה.
[עריכה] ספר בראשית
בגרסתן הראשונה, שבע מצוות בני נח הן המצוות שניתנו לבני האדם קודם להופעתו של אברהם, היהודי הראשון, כאמור בספר בראשית (פרק ט):
- וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. אַךְ בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ, אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ בָהּ.
המצוות המנויות כאן הן:
- פרו ורבו
- מלאו את הארץ, כלומר על בני האדם להתפזר בכל העולם, ולא לשבת במקום אחד.
- שליטה של האדם על בעליי החיים באמצעות כוח (באמצעות החרב = מסמלת שהאדם יצטרך להאבק בחיות על מנת לשלוט בהן)
- "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה"
- איסור לאכול את הבשר יחד עם הדם
- איסור רצח
- איסור אכילת אבר מן החי (תוספת של חז"ל)
[עריכה] התלמוד
בתלמוד מופיעה רשימה שונה של שבע מצוות בני נח, והיא המשמעות המקובלת למושג זה בימינו.
במסכת סנהדרין (נו, א) מתקיים דיון מקיף בסוגיה זו, ובתחילתו נאמר:
- תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי.
ברשימה זו שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים וציווי אקטיבי אחד:
- עבודה זרה: איסור עבודת אלילים
- ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם האל
- שפיכות דמים: איסור רצח
- איסור גילוי עריות
- איסור גזל
- איסור אכילת אבר מן החי (יש להרוג את בעל החיים לפני שאוכלים אותו)
- מצוות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק
ישנו סימן לזכירת שבע המצוות: ג' מצוות שיהרג ובל יעבור (עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות), א- אבר מן החי, ב- ברכת ה', ג- גזל, ד- דינים.
הרמב"ם (משנה תורה, הלכות מלכים ט, א), גורס לפי הגרסה התלמודית ומציין כי שש ממצוות אלה ניתנו כבר לאדם הראשון, ואחת - אבר מן החי - ניתנה לנח, לאחר שהותר לו לאכול גם מן החי, ולא רק מן הצומח. באותו עניין פוסק הרמב"ם (ראו גם דיון בפסיקתו זו):
| כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נוח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם. | ||
| -- משנה תורה להרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח | ||
המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני נח הם בעיקר שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.
במסכת חולין (צב א) ישנה דעה שבני נח קיבלו על עצמם שלושים מצוות ואינם מקיימים אלא שלוש מתוכן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלכסנדר קליין, על מקורן של שבע מצוות בני נח, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- הסברה לשבעים אומות על שבע המצות מטה חב"ד ל-7 מצוות בני נח.
