רשות היחיד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באחת מרשויות השבת. אם התכוונתם למובנים הלכתיים אחרים של רשות היחיד, ראו רשות הרבים (הלכה).
בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה שטח המוקף במחיצות. אסור להוציא מרשות היחיד חפץ או משא לרשות הרבים בשבת, כיוון שזו מלאכת הוצאה מרשות לרשות, שהיא אחת מל"ט מלאכות שבת.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת רשות היחיד
כדי ששטח מסוים יוגדר כרשות היחיד עליו להיות בעל שטח של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים (כ- 1024 סמ"ר) ולהיות מוקף מכל צדדיו (חוץ מהפתח) במחיצה בגובה עשרה טפחים (כ- 80 ס"מ). כמו כן, אפשר שבמקום המחיצה, השטח יהיה מוגבה מעל סביבתו מכל כיווניו בלפחות עשרה טפחים, או שהשטח יהיה עמוק מכל סביבותיו בלפחות עשרה טפחים, ואז השטח יהיה מוגדר כרשות היחיד. (ובתנאי שההגבהה או ההעמקה תהיה על פני 4 אמות ופחות).[1] ('תל המתלקט')
שטח המחיצות או ההגבהה אינו נכלל בחישוב שטח ארבעה על ארבעה הטפחים.[2] דוגמאות לרשות היחיד הם תל, מערה, תעלה עמוקה, אוהל, בית וספינה.
[עריכה] רשות היחיד משותפת
למרות שמה, אין הכרח שרשות היחיד תהיה דווקא בבעלות פרטית של אדם אחד. אפשר שרשות היחיד תהיה שטח המשותף לאנשים רבים, כגון חצר, רחוב ומבוי בתנאים מסוימים, ואף עיר שלמה המוקפת מכל רוחותיה בחומה ושעריה ננעלים בלילה, יכולה להיות מוגדרת כ'רשות היחיד'.[3] לדוגמה, על ידי הקפת כל העיר בעירוב, נעשית כל העיר רשות היחיד וניתן לטלטל בכולה.
[עריכה] רשות היחיד בכלים
גם כלים יכולים להיות מוגדרים רשות היחיד, אף שהם ניידים ועשויים לעבור ממקום למקום, ובתנאי שיהיו בעלי שטח של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים ובגובה עשרה טפחים.[4] לדוגמה - מקרר ומכונית. אולם שולחן לא יחשב כרשות היחיד, היות שאין לו מחיצות.
[עריכה] רשות היחיד המוקפת מחיצות משלוש רוחות
מדין התורה, די בכך שרשות היחיד תהיה מוקפת משלושה כיוונים על מנת להגדירה כרשות היחיד, אולם מדרבנן כדי שיהיה מותר לטלטל בתוכה כרשות היחיד, עליה להיות מוקפת במחיצה מכל ארבע רוחותיה. אם היא אינה מוקפת מארבע רוחותיה, היא הופכת לכרמלית, שבה אסור מדרבנן לטלטל יותר מד' אמות.[5] (אולם לעניין הוצאה לרשות הרבים, היא עדיין נחשבת לרשות היחיד ואיסור ההוצאה ממנה לרשות הרבים הוא מהתורה)
[עריכה] איסורי הוצאה ברשות היחיד
- מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה בכל שטח רשות היחיד, אפילו אם שטחה גדול מאוד. (ברשות היחיד שמשמשת למגורים)
- אסור מהתורה - להוציא חפץ או משא מרשות היחיד לרשות הרבים, וכן אסור להכניס חפץ או משא מרשות הרבים לרשות היחיד.
- אסור מדרבנן - להכניס ולהוציא חפץ או משא מרשות היחיד לכרמלית.
- מותר - להוציא ולהכניס חפץ או משא מרשות היחיד למקום פטור.
- מדין התורה מותר לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד אחרת, אולם מדרבנן, ישנם מקרים בהם צריך לעשות עירובי חצירות על מנת שיהיה מותר לטלטל מרשות היחיד לחברתה.
- רשות היחיד גדולה (בשטח גדול יותר מבית סאתיים, כ- 1150 מ"ר) שאינה משמשת למגורים - נחשבת מדרבנן לכרמלית, ואסור לטלטל בתוכה יותר מד' אמות.
[עריכה] טלטול בתוך רשות יחיד גדולה
מותר לטלטל בכל שטח רשות היחיד המשמשת למגורים כגון בית, חצר ומבוי, (רחוב) אפילו הם גדולים ביותר. אולם ברשות היחיד שאינה משמשת למגורים, ('קרפף שלא הוקף לדירה') כגון שדה זרוע, ששטחו גדול מבית סאתים, (כ- 1150 מ"ר) הרי הוא ככרמלית לחומרא, ואסור מדרבנן לטלטל בתוכו יותר מד' אמות.[6] (אף כי לעניין הוצאה והכנסה לרשות הרבים השטח נשאר כרשות היחיד, והאיסור לטלטל בין שתי הרשויות הוא איסור מהתורה)[7]
סיבת האיסור ככל הנראה, היא כדי שלא יחליפו אנשים בין רשות היחיד שבה מותר לטלטל, לבין כרמלית שבה אסור לטלטל מדרבנן.
חישוב בית סאתיים הוא 5,000 אמות מרובעות, (100 על 50 אמה) שיעור שטח חצר המשכן במדבר סיני.[8] וכיוון שבשטח זה היה מותר לטלטל במדבר סיני, אף שלא הוקף במחיצות לצורך מגורים, לא אסרו חכמים לטלטל בתוך כל שטח במידה זהה או קטנה מחצר המשכן.[9] אולם שטח שאורכו גדול ביותר מפי שניים מרוחבו - אסור לטלטל בתוכו עד שיהיה מוקף לדירה. טעם דין זה, שכיוון שבשטח זה יחסי השטחים גדולים מאשר היה בחצר המשכן, שבו היחס היה כפליים אורך על רוחב, אין הוא דומה לחצר המשכן.[10]
כדי ששטח יחשב כ'מוקף לדירה', יש צורך שקודם יבנה המקום המשמש למגורים, ואז יוקף סביבו במחיצה, ולא להפך. אולם ניתן להכשיר שטח שהוקף ואחר כך נתיישב על ידי פריצת המחיצה המקיפה באורך של י' אמות, (דבר שפוסל את המחיצה) ובניית הפירצה מחדש.[11]
'דירה' לעניין זה משמעה מקום מגורים גמור של אדם, ובכלל זה מקום שאדם רגיל להיכנס ולצאת אליו.[12] אולם ביתן בפרדס המיועד לשומר מתחלף וכדומה - אינם נחשבים כ'דירה' לעניין זה.[13]
[עריכה] שאיבת מים בשבת
-
ערך מורחב – היתר שאיבת מים בשבת
חכמים התירו לשאוב מים מכרמלית לרשות היחיד על ידי תיקון מחיצה תלויה, אף שהיא אינה מחיצה גמורה, מחמת הצורך בדבר. (היינו שכאשר חכמים אסרו על הוצאה מכרמלית לרשות היחיד, הם לא אסרו על שאיבת מים, ובתנאי שתהיה מחיצה תלויה) היתר זה מורחב בספינה, שאף היא רשות היחיד, ומשמש גם על מנת לאפשר שאיבת מים בשבת מאמת מים גדולה, שהיא כרמלית, העוברת בחצר, שהיא רשות היחיד.
[עריכה] דינים שונים ברשות היחיד
- כתלי רשות היחיד ומחיצותיה נחשבים גם כן לרשות היחיד,[14] וכן האוויר מעל רשות היחיד עד לרקיע נחשב רשות היחיד.[15] (בניגוד לרשות הרבים וכרמלית שהם רק עד גובה עשרה טפחים)
- חורי רשות היחיד - היינו מקומות קטנים כגון חורים בכתלי רשות היחיד הפונים לשטח רשות היחיד - נחשבים לרשות היחיד גם כן, היות שהם טפלים לרשות היחיד. אולם אם הם פונים לרשות הרבים - הרי הם חורי רשות הרבים ודינם כרשות הרבים.[16]
- כל דבר שברשות היחיד הוא רשות היחיד, ואף שטח שברשות הרבים היה נחשב לכרמלית, בתוך רשות היחיד נחשב אותו השטח לרשות היחיד ולא לכרמלית.
- גגות בתים נחשבים לרשות היחיד, אף שאינם מוקפים מחיצות, היות שאנו רואים את קירות הבית כאילו הם עולים ומשמשים למחיצות גם לגג. (אך זה דווקא בגג מעל הבית. גג הבולט מחוץ לשטח הבית נחשב לכרמלית).[17]
- מותר להוציא חפץ מרשות היחיד לכרמלית בצורה עקיפה, (על ידי 'כוחו') כגון אדם השופך מים ברשות היחיד והמים זורמים משם לכרמלית.[18] אולם דבר זה אסור בין רשות היחיד לרשות הרבים.[19] (ראו הוצאה מרשות לרשות באמצעות כוחו)
- צינור מרזב במרחק של עד ג' טפחים מהגג - נחשב רשות היחיד כמו הגג לכל אורכו, והעומד ברשות הרבים וקולט ממנו מים על ידי הצמדת ידו לפתח הצינור - נחשב כמוציא מרשות לרשות.[20]
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: דיני רשות היחיד בערוך השולחן |
| ארבע רשויות השבת |
| המלאכה: הוצאה מרשות לרשות |
| הרשויות: רשות היחיד | רשות הרבים | כרמלית | מקום פטור |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ג
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף א
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף לז
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ג
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ז
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ו
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף י
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף י
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף יא
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף מב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנה סעיף ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנז סעיף א
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנא סעיף א
