קרב פילזן (1618)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קרב פילזן | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||||
|
|||||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||||
| בוהמיה, ריין (פרוטסטנטים) | האימפריה הרומית הקדושה (קתולים) | ||||||||||
| מפקדים | |||||||||||
| ארנסט פון מנספלד | לא ידוע | ||||||||||
| כוחות | |||||||||||
| 20,000 איש | |||||||||||
| אבדות | |||||||||||
| לא ידוע | לא ידוע | ||||||||||
קרב פילזן או המצור על פילזן היה מצור שהטילו הפרוטסטנטים הבוהמים (בראשות ארנסט פון מנספלד) ונחשב לקרב המשמעותי הראשון במסגרת מלחמת שלושים השנים. ניצחון הפרוטסטנטים וכיבוש העיר הוביל למרד הבוהמי.
[עריכה] הרקע לקרב
ב-23 במאי 1618 התמרדו האצילים הפרוטסטנטים בבוהמיה נגד שלטונו של פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וסילקו את המושלים הקתולים של בוהמיה. מועצת השלטון החדשה שהוקמה על ידי האצילים ובעלי הקרקע הפרוטסטנטים הפקידה בידי פון מנספלד את הפיקוד הצבאי, בעוד האצולה הקתולית ואנשי הכמורה החלו לצאת מהמדינה ולעשות דרכם לעיר פילזן. לסברת הפליטים, בפילסן ניתן היה באפשרותם להיערך למצור ממושך במקרה קרב, על אף המחסור של כוחותיהם בכח אדם ובאבק שריפה. פון מנספלד החל בתכנון כיבושה של פילזן בטרם יקבלו יושביה תגבור וסיוע.
[עריכה] המצור
צבאו של פון מנספלד הגיע לשערי העיר ב-19 בספטמבר, בעוד יושביה חסמו שתיים מכניסות העיר ועיבו את מערך השמירה על שער הכניסה השלישי. בהערכתו את חולשת התושבים החליט מנספלד לערוך מצור על העיר ולהכריעם באמצעות רעב. ב-2 באוקטובר הגיע כח מסייע לכיבוש העיר, אך מיעוט הארטילריה לא השפיע באופן מהותי על התקדמות הכיבוש. המצור נמשך, במהלכו אזלו מאגרי המזון והנשק של פילסן ובאר המים של העיר נהרסה מהתקפות הפרוטסטנטים. ב-21 בנובמבר הצליחו הפרוטסטנטים לחדור את חומות העיר ופלשו לתוכה. הקרב בין הצדדים נמשך שעות ספורות עד להכרעתם של המגינים.
[עריכה] תוצאות
לאחר כיבוש העיר דרש מנספלד כספי פיצויים על תקופת הלחימה ועל כך שכוחותיו חסו על העיר, אך זמן קצר לאחר מכן יצאו כוחות האימפריה הרומית הקדושה לכיוון פילזן. באותה עת נבחר פרידריך החמישי למלך בוהמיה ובהכירו את עליונותה הצבאית של האימפריה הרומית הוא הורה להיערך למתקפות על כוחותיה בטרם הם יגיעו לשטח בוהמיה ויקבצו את כוחותיהם.
פרידריך החמישי ננטש על ידי מרבית בעלי בריתו. חלק ניכר מחייליו ערקו במהלך הזמן ליערות שבין פילזן ופראג והפסדו המהותי הראשון אירע בקרב ההר הלבן (1620).
