פיט סיגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיטר סיגר (Peter Seeger) הידוע בפי כל בשם פיט סיגר, (נולד ב-3 במאי 1919), הוא זמר עם ופעיל פוליטי. כחבר בלהקת האורגים (The Weavers), לסיגר הייתה שרשרת של להיטים, כולל הקלטה משנת 1949 של השיר "לילה טוב איירין" (Goodnight Irene) אשר צעד בראש מצעד הפזמונים משך 13 שבועות בשנת 1950. סיגר תרם רבות למוזיקה העממית והיה חלוץ בתחום שירי המחאה בשנות החמישים והשישים.

הוא עדיין ידוע עד היום כמחברם של השירים "איפה הפרחים כולם?" (Where Have All the Flowers Gone), (אשר בוצע בעברית על ידי שלישיית גשר הירקון), If I Had a Hammer, וכן Turn, Turn, Turn. שירים אלה הוקלטו על ידי אומנים רבים בתוך תנועת שירי העם ומחוצה לה והם עדיין מושרים ברחבי תבל. "פרחים" (Flowers) היה להיט של להקת ה"קינגסטון טריו", בשנת 1962, אותו הקליטה גם מרלן דיטריך באנגלית, גרמנית וצרפתית (1962), וגם ג'וני ריברס (1965). If I Had a Hammer הוקלט על ידי פיטר, פול ומרי (1962) וכן טריני לופז (1963), בעוד שלהקת הבירדס (Byrds) הפכה את Turn, Turn, Turn ללהיט באמצע שנות השישים.

תוכן עניינים 1 משפחתו וחייו הפרטיים 2 יצירתו 3 פוליטיקה שמאלנית 4 הכרה ופרסים 5 ציטוטים ידועים מדבריו 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] משפחתו וחייו הפרטיים

סיגר נולד בעיר ניו יורק. אביו צ'ארלס סיגר היה מוזיקולוג וחוקר מוזיקה לא מערבית. אף אחיו, מייק סיגר ופגי סיגר, פתחו קריירות מוזיקליות משלהם. אחיו-למחצה מייק סיגר הקים את להקת New Lost City Ramblers, אשר השפיעה על בוב דילן. דודו, אלן סיגר, היה משורר ידוע אשר נהרג במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1936 סיגר שמע לראשונה נגינה בבנג'ו בן חמישה מיתרים בפסטיבל ריקודים ומוזיקת פולק באשוויל, צפון קרוליינה וחייו השתנו מאותה עת לעד. כנער, התחנך סיגר בפנימיה ידועה לבנים בקונטיקט ואחר כך למד עיתונות באוניברסיטת הרווארד, אך לא סיים את התואר ועזב, בשנת 1938, בשנתו השנייה. בשני המוסדות זכה למלגות לימוד.

בשנת 1943 התחתן עם טושי-אלין אוהטה, אשר לדבריו, בזכות תמיכתה הוא היה מסוגל להתוות את חייו כפי שהיתווה. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים ושישה נכדים. אחד מנכדיו (Tao) הוא מוזיקאי פולק בזכות עצמו. סיגר מתגורר בעיירה פישקיל, במדינת ניו יורק והוא עדיין פעיל מאוד בפוליטיקה של מחוז מגוריו. הוא ורעייתו רכשו את אדמתם בשנת 1949 ותחילה התגוררו עליה בקרוון, אחר כך עברו לבקתת עץ שבנו במו ידיהם ולבסוף בנו בית גדול.

[עריכה] יצירתו

בסוף שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים, לאחר שסיגר עזב את אוניברסיטת הרווארד, החל לעבוד בניו יורק בארכיון של המוזיקה העממית האמריקאית. בתקופת עבודתו שם פגש והושפע מרבים מזמרי העם הבולטים, כגון, וודי גאת'רי ולדבלי. הוא פגש בגאת'רי בהופעת "ענבי הזעם", קונצרט לעובדים עונתיים, ב-3 במרץ 1940, והשניים החלו מאותה עת שיתוף פעולה מוזיקלי.

בשנת 1948, סיגר כתב את גרסתו הראשונה לספרו "כיצד לנגן בבנג'ו בן חמישה מיתרים". ספר שרבים מנגני הבנג'ו קראו כספר ראשון ללימוד הכלי. הוא המציא את ה"בנג'ו ארך-צוואר" או "בנג'ו סיגר", כפי שהוא מכונה. לכלי זה שלוש מחיצות מתכת יותר על צווארו מאשר לבנג'ו הטיפוסי והוא ארוך קצת יותר מגיטרת בס עם 25 מחיצות. אף מכוונים אותו בשליש טון נמוך יותר מאשר בנג'ו בן חמישה מיתרים.

סיגר תיאר את קולו כ"טנור חצוי" (בין אלטו לטנור). הוא היה מייסדן של שתי להקות מוזיקת פולק, "זמרי לוח השנה" (The Almanac Singers) עם וודי גאת'רי, ו"האורגים" עם לי הייס ורוני גילברט. לאורגים היו מספר להיטים בתחילת שנות החמישים, לפני שנכנסו ל"רשימה השחורה" של ג'וזף מקארתי. ב-18 באוגוסט 1955, סיגר הוזמן בצו להעיד בפני "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית", שם הוא סירב לנקוב בשמות עמיתים ושותפים פוליטיים בטענה שבכך יש משום הפרה של זכויותיו על פי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. ..."אינני עומד לענות על כל שאלה באשר לעמיתי, לאמונותי הפילוסופיות או הדתיות, או לדרך הצבעתי בבחירות, או לכל דבר פרטי. אני חושב שאלה שאלות לא נאותות לכל אמריקאי להישאל עליהן, במיוחד תחת נסיבות כופות מעין אלה." סירובו של סיגר להשיב הוביל להגשת כתב אישום נגדו, ביום 26 במרץ 1957, על בזיון הקונגרס. כתוצאה מכך, במשך זמן מה, היה עליו להודיע לשלטונות כל אימת שעזב את מחוז מגוריו בדרום מדינת ניו יורק. בחודש מרץ, 1961, הוא הורשע בידי חבר מושבעים ונידון לשנת מאסר, אבל בחודש מאי, 1962, בית משפט לערעורים פסק כי העמדתו לדין הייתה פגומה והרשעתו בוטלה.

בשנת 1958 סיגר החל בקריירה של זמר סולו ונודע בזכות שיריו "איפה הפרחים כולם?", "נשיקות מתוקות מיין" If I Had a Hammer (נכתב יחד עם לי הייס) וכן Turn, Turn, Turn השואב השראתו מספר קהלת, וכן We Shall Overcome (המבוסס על שיר דתי). סיגר הפך לדמות רבת השפעה בשנות השישים עם תחיית מוזיקת העם, שהתמקדה בעיקר בגריניץ' וילג'. הוא עזר ביסודו של הירחון Broadside Magazine והרבעון Sing Out! המוקדשים למוזיקה עממית.

באמצע שנות השישים הוא הנחה תוכנית טלוויזיה אזורית על מוזיקה עממית בשם "חיפוש הקשת בענן". הוא הקליט 38 תכניות בהן התארחו זמרי עם רבים.

למרות שתמך בבוב דילן בתחילת דרכו, סיגר הסתייג והתרגז מן הצליל החשמלי המעוות שדילן הביא לפסטיבל המוזיקה של ניופורט בשנת 1965 ובמיוחד מחוסר היכולת להבין בבירור את מילות השירים. קיימות גרסאות סותרות באשר למה שהתרחש בהמשך, יש הטוענים כי סיגר ניסה לנתק את החשמל לכלי הנגינה של דילן. גרסתו של סיגר היא כי כאשר איש הסאונד סירב להפחית את עיוות הצליל כדי שהמילים תהיינה ברורות יותר, סיגר צעק: "לכל הרוחות, אם היה לי גרזן, הייתי חותך את הכבל."

[עריכה] פוליטיקה שמאלנית

סיגר ידוע באמונותיו הפוליטיות העזות ובמעורבותו בארגונים פוליטיים שמאלניים, כולל המפלגה הקומוניסטית. יריביו הפוליטיים כינוהו בשמות מזלזלים כגון "ציפור השיר של סטלין". בעוד חסידיו מכנים אותו בשם "קדוש עלי אדמות" ו"הקילשון של אמריקה". תקליטו האנטי-מלחמתי של סיגר "שירים לג'ון דו", פורסם בשנת 1941 ותמך בקו המתבדל של המפלגה הקומוניסטית (על רקע הסכם אי התקפה בין היטלר לסטלין משנת 1939. באותה תקופה סיגר גם התנגד לפרנקלין דלאנו רוזוולט, בגלל שלדעתו הנשיא לא תמך די בזכויות העובדים.

מיד לאחר שגרמניה הפרה את ההסכם ופלשה לברית המועצות, הפך התקליט הפציפיסטי של סיגר חסר רלוונטיות, נעלם מן החנויות והמלאי הושמד. רק עותקים ספורים מן התקליט נותרו עד היום. לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות, שינה סיגר את טעמו והחל תומך במלחמה בגרמניה.

סיגר גויס לצבא ארצות הברית ושירת בחזית האוקיינוס השקט. הוא לא השתתף בקרבות ותפקידו היה לבדר את הכוחות הלוחמים. כאשר שאלו אותו, לאחר שהשתחרר, מה עשה במלחמה, הוא ענה: "פרטתי על בנג'ו." סיגר עזב את המפלגה הקומוניסטית בשנת 1950, חמש שנים בטרם התפרסם הנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב אשר חשף את פשעיו של סטלין והוביל לעזיבה המונית של המפלגה. הוא אמר: "הבנתי כי אוכל להמשיך ולשיר את אותם שירים ששרתי, בין אם אשתייך למפלגה הקומוניסטית ובין אם לאו, ומעולם לא אהבתי את הרעיון של השתייכות לארגון סודי." הוא הפך אנטי-סטליניסטי בדעותיו, אולם המשיך להאמין בסוציאליזם.

[עריכה] הכרה ופרסים

סיגר קיבל במהלך השנים פרסים ואותות הכרה רבים:

• המדליה הלאומית לאומנות מן הקרן הלאומית לאומנויות (1994)
• אות הכרה על הישגי חיים ממרכז קנדי (1994)
• מדלית האומנויות של הרווארד (1996)
• הוכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול (1996)
• פרס גראמי על אלבום הפולק המסורתי הטוב ביותר לשנת 1996, על התקליט "פיט" (1997)
• מדלית פליקס ורלה, עיטור הכבוד הגבוה ביותר של קובה (1999)

[עריכה] ציטוטים ידועים מדבריו

• "פלאגיאטים הם הבסיס של כל התרבות" ציטט את אביו.
• "כל טיפש יכול לעשות משהו מורכב; צריך להיות גאון לעשות משהו פשוט."
• "הטכנולוגיה תציל אותנו, אם לא תשמיד אותנו קודם"

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הערכה לפיט סיגר כולל תולדות חייו, רשימת תקליטיו, ספריו ועוד.
• ראיון מוקלט עם פיט סיגר, משנת 2004.
• עודד אסף, השיר שנלחם בכל המלחמות, בעיתון הארץ, 04.04.2008