סרבו-קרואטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סרבו-קרואטית (српскохрватски srpskohrvatski) |
|
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | סרביה, מונטנגרו, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | הבלקן |
| סך כל הדוברים: | 21,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 18,500,00 |
| שיטת הכתב: | |
| דירוג: | הארבעים וארבע המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית בלטו-סלאבית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | סרביה, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה,קרואטיה, בורגנלנד (מדינה באוסטריה) |
| גוף מפקח: | |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו אירופאית. הלשון הסרבו-קרואטית שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה הסרבו-קרואטית כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שנייה.
הלשון הסרבו-קרואטית הינה בעלת שלושה דיאלקטים, אשר ההבדלים ביניהם זניחים: סרבית, קרואטית ובוסנית. השם "סרבית" מתייחס בעיקר לשפה הסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הקרילי בעוד ש"קרואטית" מתייחס בעיקר לשפה הסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הלטיני.
זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעתים את הבוסנית, אך לא השתרש.
המצב הפוליטי הסבוך ביוגוסלביה השפיע רבות על השפה. לאחר פרישתה של קרואטיה מיוגוסלביה היא הכניסה לשימוש מלים חדשות בקרואטית, על-מנת להבדילה מהסרבית. עקב האיבה בין המדינות השונות, נקראת השפה סרבית בסרביה, בוסנית בחלקים מבוסניה והרצגובינה וקרואטית בקרואטיה. מספר קבוצות במונטנגרו תומכות בשינוי שם השפה למונטנגרית, אך נראה כי שמה במדינה זו ייוותר סרבית בעתיד הקרוב.
עדות למצב השפה מצויה גם בוויקיפדיה, בה מתנהלים מיזמים שונים בבוסנית, סרבית, קרואטית וסרבו-קרואטית.
[עריכה] כתיבתה והגייתה של השפה הסרבו-קרואטית
| הגיית וכתיבת השפה הסרבוקרואטית | |||
| העיצורים | |||
| באלפבית הלטיני | באלפבית הקירילי | ייצוג באמצעות IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|---|
| Bb | Бб | b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
| Cc | Цц | ʦ | נהגה כהגיית צד"י |
| Čč | Чч | ʧ | נהגה כ-צ' |
| Ćć | Ћћ | ʨ | נהגה כת"ו מרוככת |
| Dd | Дд | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| DŽ/dž | Џџ | ʤ | נהגה כ-ג' |
| Đđ | Ђђ | ʥ | נהגה כדל"ת מרוככת |
| Ff | Фф | f | נהגה כהגיית פ"ה רפה |
| Gg | Гг | g | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה |
| Hh | Хх | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Jj | Јј | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | Кк | k | נהגה כהגיית כ"ף דגושה |
| Ll | Лл | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| LJ/lj | Љљ | ʎ | נהגה כלמ"ד מרוככת |
| Mm | Мм | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | Нн | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| NJ/nj | Њњ | ɲ | נהגה כנו"ן מרוככת וכמו במילה האנגלית news |
| Pp | Пп | p | נהגה כהגיית פ"ה דגושה |
| Rr | Рр | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | Сс | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Šš | Шш | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | Тт | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Vv | Вв | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Zz | Зз | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Žž | Жж | ʒ | נהגה כ-ז' |
| התנועות | |||
| באלפבית הלטיני | באלפבית הקירילי | ייצוג באמצעות IPA | הערך הפונטי |
| Aa | Aa | a | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | Ее | ε | נהגית כצרה פתוח יותר |
| Ii | Іі | i | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | Oo | ɔ | נהגית כחולם פתוח יותר |
| Uu | Уу | u | נהגית כהגיית קובוץ |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: סרבו-קרואטית |
| שפות סלאביות | |
|---|---|
| מזרחיות | רוסית | אוקראינית | בלארוסית | רוסינית |
| מערביות | פולנית | צ'כית | סלובקית | שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית | קשובית |
| דרומיות | בולגרית | מקדונית | סלאבית כנסייתית עתיקה | סלובנית | סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית |
