מקום פטור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת. לרשות זו ניתן להכניס או להוציא חפץ או משא בשבת, ללא הגבלה.
מהתורה, כל מקום שאינו מוקף במחיצות (רשות היחיד), או שאינו מקום הילוך לרבים (רשות הרבים) הוא מקום פטור, אולם חכמים תיקנו את רשות הכרמלית, שבה אסור לטלטל, במקומות רבים שהם מקום פטור מהתורה.
תוכן עניינים |
[עריכה] גדרי מקום פטור
מקום פטור הוא כל שטח הקטן מארבעה על ארבעה טפחים (כ- 1000 סמ"ר), ובלבד שגובהו או עומקו יהיה מעל שלושה טפחים מהקרקע. (כ- 24 ס"מ) אף שטח שאורכו או רוחבו ארוכים מאוד, אך המימד השני קטן מ- 4 טפחים, (כ- 32 ס"מ) נחשב למקום פטור, כיוון שכדי שהשטח יצא מידי גדר מקום פטור, צריך שיהיה בו ריבוע שלם של ארבעה על ארבעה טפחים, ואין מתחשבים בשטח הכולל.
מקום שגובהו או עומקו קטן מג' טפחים, בטל לרשות בה הוא עומד ואינו מקום פטור.
מקום פטור יכול להיות גם בדברים המחוברים לקרקע וגם בכלים. דוגמאות למקום פטור הם מדחן, ברז כיבוי, סלעים קטנים ותעלה צרה.
מקום פטור יכול להיות ברשות הרבים, אולם אינו יכול להיות ברשות היחיד, שאז הוא בטל כלפי רשות היחיד. ישנה מחלוקת האם יכול להיות מקום פטור בתוך כרמלית או שגם במקרה כזה, המקום פטור בטל לרשות בו הוא עומד.[1]
[עריכה] דיני הוצאה במקום פטור
- מותר להכניס ולהוציא חפץ או משא ללא הגבלה ממקום פטור לרשות היחיד, לכרמלית, לרשות הרבים ולמקום פטור אחר.
- מדרבנן אסור להשתמש במקום פטור כדרך להוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים, גזירה שמא יעביר בצורה ישירה מרשות היחיד לרשות הרבים, דבר שהוא איסור מהתורה. אולם ישנה מחלוקת האם אפשר להשתמש במקום פטור כדי להוציא חפצים בין רשויות שאיסור ההוצאה בהם הוא מדרבנן.[2] במקום הצורך הותר להעביר בין רשויות דרך מקום פטור.[3]
- לדין זה שימוש רב בצבא, שכן בו מרובים המקומות שאינם מעורבים, ומשתמשים במקום פטור על מנת להוציא חפצים בין רשויות, כאשר יש צורך בדבר.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: דיני מקום פטור בערוך השולחן |
| ארבע רשויות השבת |
| המלאכה: הוצאה מרשות לרשות |
| הרשויות: רשות היחיד | רשות הרבים | כרמלית | מקום פטור |
