לוקאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלוקאנים הם עם איטלי עתיק שישב בחבל לוקאניה, כיום מחוז בזיליקטה.

הלוקאנים פלשו לאזור בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס וגירשו את תושביו המקוריים אל ההרים שמצפון. הפולשים התיישבו במרכז האזור, וזאת עקב היותם של חופי המחוז מיושבים בצפיפות על ידי קולוניות יווניות חזקות. הלוקאנים דיברו שפה הדומה לשפת תושבי איטליה הקדומים. לפי תיאוריו של ההיסטוריון סטראבון, ניהלו הלוקאנים דמוקרטיה חוקתית. בקומץ הכתבים והמטבעות אשר נמצאו באזור ומתוארכים לתקופת הלוקאנים נעשה שימוש ביוונית כשפת הכתיבה. החל מהמאה ה-3 לפנה"ס החלו הלוקאנים סובלים מהטרדות מצד שכניהם היוונים, אשר נהנו מתמיכת מדינת אפירוס.

בשנת 298 לפנה"ס כרתו הלוקאנים ברית עם רומא, שהחלה להשפיע על התרבות הלוקאנית. אולם בשנת 281, כאשר נחת פירוס מלך אפירוס בחופי איטליה, חזרו הלוקאנים בהם והיו הראשונים להודיע על תמיכתם בו. משעזב פירוס במפתיע השתעבדה לוקאניה לרומא במלחמה אשר נמשכה כ-10 שנים.

האיבה לרומא, שהפכה לטבעם של הלוקאנים, הביאה אותם לתמוך בצבאותיו של חניבעל במהלך המלחמה הפונית השנייה (216 לפנה"ס), תמיכה שהביאה הרס רב על המחוז מצד שני הצבאות אשר ניהלו בו חלק מקרבותיהם.

במלחמת בעלות הברית בשנים 90 -89 לפנה"ס שוב חברו הלוקאנים לאויבי רומא, ולחמו ברומא לצד שבטים אחרים, כמו הסאמניטים, ועד מהרה הוכרעו. לוקאניה מעולם לא התאוששה מהאסונות שניתכו עליה במהלך המלחמות. נטישת היוונים את מושבותיהם , והמלריה אשר החלה פושטת בדרום איטליה, הביאו את המחוז לשפל כלכלי ותרבותי אשר נמשך למעשה עד לימינו.