יוקו אונו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוקו אונו (ביפנית: 小野洋子) (נולדה ב-18 בפברואר 1933) היא אמנית ומוזיקאית יפנית-אמריקאית, שנודעה בעיקר כאישתו של ג'ון לנון, סולן להקת הביטלס.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אונו נולדה ב-1933. אביה עבר לסן פרנסיסקו שבועיים לפני לידתה, ב-1937 חזר ליפן, ואונו למדה בבית ספר בטוקיו. ב-1940, עברה המשפחה לניו יורק, היכן שאביה עבד. ב-1941, עבר אביה להאנוי, והמשפחה חזרה ליפן. היא סיימה את לימודיה ב-1951, והתקבלה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת פירס, היא הייתה האישה הראשונה שהתקבלה לתחום זה באוניברסיטה היוקרתית. אך לאחר שני סמסטרים היא עזבה את האוניברסיטה.
לאחר מלחמת העולם השנייה היגרה משפחתה של אונו לניו יורק. ב-1956, נישאה אונו למחבר השירים טושי איצ'ייאנגי. הם התגרשו ב-1962, לאחר שחיו בנפרד כמה שנים. ב-28 בנובמבר, אותה שנה נישאה אונו לאנטוני קוקס. ב1 במרץ 1963, הם התגרשו, ב-6 ביוני, נישאו מחדש, וב-2 בפברואר 1969, התגרשו סופית. בתם קיוקו קאן קוקס נולדה ב-8 באוגוסט 1963. אונו השאירה את קיוקו עם קוקס, ועזבה אותה למען לנון. אונו וקיוקו התאחדו סופית ב-1994.
אונו פגשה לראשונה את לנון, כאשר הוא ביקר באחת התערוכות שלה בלונדון, ב-9 בנובמבר 1966. הם התחילו בקשר רומנטי שנתיים מאוחר יותר, דבר שהביא לגירושיו של לנון מאשתו הראשונה, סינתיה. לנון כתב לאונו שירים רבים, המדברים על אהבתו אליה. הידועים שבהם: "Woman", "Love", ו-"Oh, My Love". באוקטובר 1968, הזוג נעצר לאחר שנתפס מחזיק מריחואנה. הם שיתפו פעולה בהרבה אלבומים, הראשון ביניהם היה ב-1968, כאשר לנון היה עוד בביטלס, עם האלבום הניסיוני" Unfinished Music No.1: Two Virgins". ב-1969, יצא אלבום הבכורה שלהם "Live Peace in Toronto 1969". הם התחתנו ב-20 במרץ 1969 בגיברלטר.
ב-1970, הוציאה אונו את אלבום הסולו הראשון שלה " Yoko Ono/Plastic Ono Band". לאחר התפרקות הביטלס, חיו אונו ולנון בלונדון ואז בניו יורק. ב-1973, עברו אונו ולנון לגור בנפרד, אונו פיתחה את הקריירה שלה בניו יורק, ולנון עבר ללוס אנג'לס עם העוזרת האישית שלו מאי פאנג. ב-1975, הם השלימו, וב-9 באוקטובר אותה שנה, ביום הולדתו ה-35 של לנון, נולד בנם שון. לאחר לידתו של שון, המשפחה עברה לגור בהתבודדות בהדקוטה אשר בניו יורק. לנון פרש מהמוזיקה והפך לאיש משפחה הדואג לבנו, עד להירצחו בדצמבר, 1980. אונו לא נישאה שוב לאחר הירצחו של לנון, וכיום, מתגוררת אונו בניו יורק, עדיין באותו בניין בו התגוררה עם לנון ואשר בפתחו הוא נרצח.
מאז שנות ה-60 ועד היום אונו היא פעילה למען השלום. ב-2004, הוציאה אונו מחדש את שירה "Everyman... Everywoman..." כדי לתמוך בנישואים חד-מיניים.
אונו נמצאת בסכסוך עם סינתיה, אשתו הראשונה של לנון, בגלל יחסה המחפיר של אונו לג'וליאן, בנם של סינתיה ולנון.
[עריכה] יווקו אונו והביטלס
יוקו אונו מפורסמת גם כאחת הסיבות המרכזיות להתפרקות הביטלס. יש האומרים שהיא תרמה לסכסוכים בין חברי הלהקה כאשר הגיעה להקלטות וחזרות הלהקה,ותמכה בבעלה-לנון בכל הוויכוחים שבינו לבין חברי הלהקה, ואף הגבירה את הקרע בין שני היוצרים החשובים בלהקה-פול מקרטני ובעלה-ג'ון לנון. מזה שנים נמצאת אונו בסכסוך עם פול מקרטני על זכויות כתיבת השירים של הביטלס.
[עריכה] עבודת האומנות
אונו מציגה עצמה כאמנית שעסקה ב"פופ ארט". היא אף ערכה תצוגות של אומנות מודרנית. פריצתה האמנותית הייתה בשילוב שבין מיצג (פרפורמנס), מוזיקה נסיונית ואובייקטים אמנותיים. אונו נחשבת לאמנית המנסה לגשר על סכסוכים מדיניים באמצעות אומנותה - הצגת ציורים בישראל וברשות הפלסטינית. בעבודה מוקדמת שלה, לדוגמה, הזמינה האמנית את הקהל לחתוך את השמלה אותה לבשה. פעולה זו חשפה והציגה רובד של אלימות ביחס שבין גברים לנשים ובין האמן לקהל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוקו אונו |
| הביטלס | |
|---|---|
| ג'ון לנון | פול מקרטני | ג'ורג' האריסון | רינגו סטאר |
|
| הנהלה | הפקה |
| בריאן אפשטיין | אלן קליין | הקלטות אפל | ג'ורג' מרטין | ג'ף אמריק | פיל ספקטור | נורמן סמית' | אולפני אבי רוד |
| אלבומי אולפן | סרטים |
|
Please Please Me (1963) | With the Beatles (1963) | A Hard Day's Night (1964) | Beatles for Sale (1964) | Help! (1965) | Rubber Soul (1965) | Revolver (1966) | Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (1967) | Magical Mystery Tour (1967) | The Beatles (1968) | Yellow Submarine (1969) | Abbey Road (1969) | Let It Be (1970) |
A Hard Day's Night (1964) | Help! (1965) | Magical Mystery Tour (1967) | Yellow Submarine (1968) | Let It Be (1970) |
| ערכים נוספים | |
| ביטלמניה | ריצ'רד לסטר| תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני | קלאוס פורמן | יוקו אונו | אנתולוגיה | |
