יום הולדת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו האדם נולד. ביום זה גדל גילו של האדם בשנה אחת. יום זה נחשב בדרך כלל ליום שמח ונחגג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו. מועד ציון יום ההולדת הוא בהתאם ללוח השנה המשמש את החוגג.
לעתים מציינים גם מוסדות את יום הולדתם, בפרט במועדים עגולים, כגון עשור או יובל להקמת המוסד. בולטת בעניין זה הכנסת, המציינת מדי שנה את יום הולדתה בט"ו בשבט.
לא הכול יודעים את יום הולדתם המדויק, ויש כאלה שחודש הולדתם ואף שנת הולדתם אינם ידועים.
יש הבוחרים לעצמם תאריך נאה יותר או סמלי יותר לציון יום הולדתם. הסופר שמואל יוסף עגנון הציג לפעמים את תאריך לידתו כתשעה באב, אף שנולד בי"ח באב, כנראה כדי ליצור סמליות סביב תאריך לידתו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של יום ההולדת
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
במצרים העתיקה נהגו בתקופות מסוימות המלכים לחגוג את יום הולדתם. יש המפרשים כך גם את הפסוק המדבר על "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ, כ), שבו חנן את שר המשקים ותלה את שר האופים, כמתייחס ליום ההולדת במובנו המודרני (אף כי יש המפרשים זאת כיום שבו נולד לו בן).
מנהגי יום ההולדת הנהוגים כיום, התפתחו באירופה במאות השנים האחרונות, ובפרט בגרמניה. בארץ ישראל אומצו מנהגי יום ההולדת על ידי ההנהגה הציונית, שקבעה לפרטי פרטים את צורת החגיגה בגני הילדים על פי הדגם האירופי, כחלק ממאמץ כולל ליצור "עם ציוני" חדש, בעל טקסים משלו.
[עריכה] מנהגי יום הולדת
- עריכת מסיבה, על ידי האדם החוגג או על ידי ידידיו, ובה:
- הענקת מתנות לאדם החוגג.
- איחול ברכות לחוגג בעל-פה או בכתב על ידי כרטיס ברכה. ברכות נפוצות: "יום הולדת שמח", "עד מאה ועשרים".
לשמחה מוגברת זוכה יום הולדת שבו השנה "עגולה" (מתחלקת ב-10 ללא שארית).
[עריכה] שירי יום הולדת
לחגיגת יום הולדת נכתבו שירים רבים, מהם המשמשים בחגיגות של ילדים, ומהם המשמשים גם בחגיגות של מבוגרים. בחלק מהשירים משולב שמו של החוגג הספציפי (מסומן כ-xxxx בשירים הבאים).
בין השירים הנודעים:
- יום הולדת שמח (תרגום מאנגלית של השיר "Happy Birthday to You"):[1]
- יום הולדת שמח,
- יום הולדת שמח,
- יום הולדת ל-xxxx,
- יום הולדת שמח.
- היום יום הולדת:
- היום יום הולדת,
- היום יום הולדת,
- היום יום הולדת ל-xxxx.
- חג לו (לה) שמח,
- וזר לו (לה) פורח,
- היום יום הולדת ל-xxxx.
- יום הולדת:
- יום הולדת ל-xxxx,
- השמחה לילדים.
- ברגלים תך, תך, תך,
- ובידים הך, הך, הך
- לה לה לה לה
- אחת שתיים שלוש.
- הי גילו, גילו נא
- הי גילו, גילו נא,
- יום הולדת הנה בא.
- הי גילו, גילו נא,
- כי גדלתי בשנה!
- עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה
- לבר\בת מצווה!
- עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה
- לחתונה!
[עריכה] ימי הולדת מיוחדים
לימי הולדת אחדים בחייו של אדם משמעות מיוחדת, שניתנה להם בדת או בחוק.
- ביהדות, גיל שלוש עשרה לנערים וגיל שתים עשרה לנערות הם הגיל שבו הנער נכנס בעול תורה ומצוות. בסמוך ליום הולדת זה הנער עולה לתורה וחוגג בר מצווה (והנערה חוגגת בת מצווה).
- יש הנוהגים (בעקבות סיפור המובא בתלמוד) לחגוג את יום הולדת שישים, המסמל את זאת שעל האדם לא הוטל משמיים עונש כרת, אשר לפי חלק מהשיטות הוא מוות בגיל מוקדם, בטרם הגיע לגיל זה.
- בחוק נקבעות זכויות שונות בהתאם לגילו של אדם, ובהן זכות ההצבעה בבחירות, הזכות להינשא, זכויות שונות בדיני העבודה, דיני המסים ודיני ביטוח לאומי, ועוד. לכל הזכויות האלה, התאריך הקובע הוא יום הולדתו של האדם.
[עריכה] מקרים חריגים
ישנם אנשים שיום ההולדת שלהם אינו קיים בכל שנה. כאלו הם אנשים שנולדו ב-29 בפברואר, תאריך שמופיע רק אחת לארבע שנים (בשנה מעוברת). בשנים האחרות הם יכולים לציין את יום ההולדת ב-28 בפברואר או ב-1 במרץ.
בלוח העברי התופעה נפוצה עוד יותר. ראשית, התאריכים ל' בחשוון ו-ל' בכסלו קיימים רק בחלק מהשנים, שכן חודשים אלו הם לפעמים בני 29 ימים ולפעמים בני 30 ימים. יתרה מכך, ילידי אדר א', חודש אשר מתקיים רק בשנה מעוברת, אחת לשנתיים או שלוש שנים, אינם יכולים לחגוג את יום ההולדת בכל שנה. בשנה רגילה הם מציינים את יום הולדתם בחודש אדר. כתוצאה מכך יכול להיווצר פרדוקס מוזר: אם פלוני נולד בכ"ה אדר א', ופלמוני נולד שבועיים אחריו, בי' אדר ב', אזי במרבית השנים (שאינן מעוברות) יחגוג פלמוני את יום הולדתו שבועיים לפני פלוני, למרות שפלוני מבוגר ממנו.
בלוח העברי קיימת גם תופעה הפוכה - יום הולדת שניתן לחגוג אותו פעמיים בשנה. כך קורה למי שנולד בחודש אדר בשנה שאינה מעוברת, ולא ברור מתי עליו לחגוג את יום ההולדת - האם בחודש אדר א' או בחודש אדר ב'. בעיה זו נדונה גם בספרות ההלכה בשל השלכותיה על קביעת תאריך בר המצוה של מי שנולד בחודש אדר והגיע לגיל 13 בשנה מעוברת.
[עריכה] ימי הולדת לאומיים
ימי הולדתם של דמויות מרכזיות בתולדותיה של האומה זוכים לציון מיוחד. בישראל מצוינים ימי הולדת אחדים כאלה:
- ז' באדר - על-פי המסורת יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו.
- י' באייר - יום הרצל - יום הולדתו של בנימין זאב הרצל.
חג המולד הנוצרי מציין את הולדתו של ישו.
[עריכה] בספרות ובתרבות
כאמור, בספר בראשית בא לידי ביטוי יום הולדתו של פרעה מלך מצרים כזמן שבו חנן את שר המשקים ותלה את שר האופים, כפי שפתר להם יוסף את חלומותיהם, ובכך סלל את הדרך לעלייתו לדרגת יועץ ומשנה למלך. יש המפרשים את ידיעתו של יוסף שהדבר יקרה "בעוד שלושת ימים" בכך שידע מתי יהיה יום הולדתו של פרעה, שבו הוא נוהג לשפוט את עבדיו.
בספרו של לואיס קרול, "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", מקיים המפטי דמפטי דיון עם אליס על היתרון של "לא-יומהולדת" על-פני יום הולדת, שהרי בשנה יש 364 ימי לא-יומהולדת, שלכבודם אפשר לקבל מתנות, לעומת יום אחד בלבד שבו ניתנות מתנות יום הולדת.
[עריכה] שיבושי המונח "יום הולדת"
בדומה למונחים רבים אחרים המורכבים משתי מילים, המונח "יום הולדת" משובש בדיבור באופן שגרתי. השיבוש נעשה על ידי הלחם של שתי המילים:
- יומוֹלדת / יומוּלדת - זה הוא השיבוש הנפוץ ביותר.
- מומולדת - בסרטה האוטוביוגרפי "הקיץ של אביה", חוגגת גילה אלמגור "מומולדת מאביה" (יום הולדת לאביה).
- יומהולדת - כך מופיע המונח בספרו של לואיס קרול, "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".
[עריכה] יום הולדת ביהדות
על פי כמה דעות[דרוש מקור], חגג אברהם את יום הולדת בנו יצחק בגיל שנתיים, או בגיל בר מצווה וערך משתה גדול. לדעת פרשנים אלו, לכך מכוון הפסוק בדבריו "ביום היגמל את יצחק".
בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, הוא היה מציב חיילים אשר להם היה יום הולדת באותו היום. כך הוא הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום.
התנא יהודה בן תימא מציין בפרקי אבות (ה', כ"א) ימי הולדת המהווים ציון דרך:
- בן חמש שנים למקרא;
- בן עשר למשנה;
- בן שלוש עשרה למצוות;
- בן חמש עשרה לתלמוד;
- בן שמונה עשרה לחופה;
- בן עשרים לרדוף;
- בן שלושים לכוח;
- בן ארבעים לבינה;
- בן חמישים לעצה;
- בן שישים לזקנה;
- בן שבעים לשיבה;
- בן שמונים לגבורה;
- בן תשעים לשוח;
- בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.
ליום ההולדת נודעת משמעות דתית ביהדות. בתלמוד הירושלמי מצוין כי ביום ההולדת "מזלו של האדם גובר"[דרוש מקור].
בכ"ה באדר תשמ"ח, שנה לאחר שנפטרה אשתו, הציע הרבי מלובביץ' להפוך את יום ההולדת ליום התבוננות בעבר והחלטות טובות לעתיד. בין המנהגים שהציע היו: התבודדות לשם חשבון נפש, הוספה בלימוד תורה וכן עשיית מעשי טוב וחסד, עריכת התוועדות שמחה, לימוד פרקי תהילים, עלייה לתורה בשבת לפני יום ההולדת, וטעמים נוספים[דרוש מקור]. הרב יצחק גינזבורג קישר זאת לעשר הספירות[דרוש מקור].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו בוויקיפדיה האנגלית Happy Birthday to You.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יום הולדת שמח - כל שירי מסיבת יום הולדת, ישרא-תו הוצאה לאור, 1985.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יום הולדת |
- יום הולדת יהודי: מה, מדוע וכיצד מאתר בית חב"ד
- ד"ר מיכאל אביעוז, יום הולדת, מאתר אוניברסיטת בר-אילן
