יהודה ראב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הסבר בדף השיחה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
יהודה ראב (1858 הונגריה - 1948 פתח תקווה) היה ממייסדי המושבה פתח תקווה ומראשוני השומרים בעיר. פעולתו הראשונה הייתה חפירת הבאר של פתח תקווה, היום ב"ככר המייסדים" בעיר. הוא ובנו חרשו את התלם הראשון במושבה. עם חידוש ההתיישבות בפתח תקווה בשנת 1882, הוא ארגן את השמירה במושבה והיה ראשון השומרים של פתח תקווה. בתו, אסתר ראב, הייתה משוררת, ונכדו הוא הסופר אהוד בן עזר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הבאר הראשונה
מייסדי פתח תקווה יהושע שטמפפר, יואל משה סלומון, דוד גוטמן החליטו כי פעולת הבנייה הראשונה במושבה תהיה חפירת באר מים. המלאכה הוטלה על יהודה ראב. בעומק של 24 מטר נמצאו מים. בית באר המים נמצא עד היום במרכז העיר.
התושבים הערבים של הכפרים השכנים הגיעו לפתח תקווה על מנת לשאוב מים נקיים לשימושם. עד אז הם שתו את המים של מעיינות נחל הירקון, היום ליד ראש העין. מים שהיו מזוהמים שכן הרועי הצאן ורועי הבקר נהגו להשליך למים את פגרי הבהמות למי הירקון.
[עריכה] החריש הראשון
יהודה ראב התפרסם גם עקב ביצועו את החריש הראשון באדמת פתח תקווה. תחילה ניסו לחרוש המחרשה מקומית עם בהמות מהסביבה. ברם, האגרונום דוד רגנר, שבא מהונגריה לנהל את עבודת האדמה החליט הזמין מחרשות מארץ מוצאו, מהסוג המקובל באירופה. כמו כן, הביא שוורים מסוריה "גדולים וכבירי כח". ואכן , לאחר הגשם הראשון, אליעזר ראב ובנו יצאו לעבודה בשדות ותחו את "התלם הראשון". תבואת השדות הצליחה והערבים שבחו את העבודה ואמרו: "אל יהוד אשטר מן אלמן" - כלומר -היהודים עולים בחריצותם על הגרמנים, תושבי מושבות הטמפלרים.
[עריכה] השומר הראשון
יהודה ראב היה גם השומר העברי הראשון של המושבה. משה סמילנסקי מתאר: "מיד עם הופעת הירק הראשון בשדות המושבה הוא יצא לשמור על השדות". הקירבה בין היישוב לבין המדבר הביאה לכך שהבדויים השכנים ניסו לשלוח את בקרם וצאנם לשדות המושבה. הבדויים שחיו באזור מצפון לפתח תקווה, אזור מלא ביצות חיפשו מרעה ומים ולכן כאשר הם גילואת השדות הירוקים של איכרי פתח תקווה היו " (אנשי) המדבר שולפים את חרבותיהם להכותם נפש. על חלקת מרעה יהרגו איש" [1].
הנשק של השומר העברי היה מראו החיצוני ונחת זרועו ובזה התבלט יהודה ראב. כאשר השומר היה מופיע על סוסתו, היה מטיל פחד על המתקרבים לשדות, אך המהלומות והמכות היו נחלת שני הצדדים.
אחד הסיפורים הקשורים בו הוא על נסיעתו ללוד בחברת חברו, אשר נשא צרור כסף גדול. כאשר פגשו בהם שישה ערבים מזוינים, הוא הורה לו לברוח למושבה. הוא העסיק את השודדים עד שכדור עבר ליד כנף בגדו ולאחר שפגע באחד השודדים הוא מצא מחסה באוהל בדויים שהיו ידידיו.
[עריכה] על הבית
בית יהודה ראב, המכונה בית אלישיוב, היה ביתו של מייסד המושבה יהודה ראב. בסיפוריה של המשוררת אסתר ראב, שגדלה בבית זה, מתואר בית זה. בשנת תר"ע (1910) בהיותה בת 15.5, היא כתבה ביומנה:
- "...ביתנו היה בית מיוחד. היה בו איזה כובד, יותר נכון – רצינות, והרצינות באה מאבי. הבית החדש שניבנה על עשרות דונמים שקיבלנו מה'קומסיון' היה ארמון במושגים של אז. היה זה כליל הבנייה: תריסים ירוקים, חדרים גדולים, מרפסות גדולות וגבוהות, מכוסות ופתוחות.
- ...הבית עמד במרחק מהרחוב והחלקה שלפני הבית הייתה זרועה. הבית עמד בגובה שני מטרים מעל פני האדמה ומדרגות מובילות ממנו אל החצר, הבית היה בנוי אבן כורכר מבאב אל אהווה.....היו בבית ארבעה חדרים –מרפסת ענקית לפני המטבח ומרפסת ליד הסלון, אף היא גדולה, מרובעת, ובה גג של 'סוכה' תמידית. אל מרפסת זו היו עולים במדרגות למעין במה קטנה שהייתה מוקפת 'מסטבה' (אצטבה)....'.
- ...המרתף השתרע מתחת לכל הבית והיה אפל וקריר. לאורך הקיר, הייתה אצטבה עליה היו מונחות חביות יין מסומנות בגיר אדום ואצטבה מיוחדת לכדי חלב וכדי חרס. לאורך הקיר עמדו ג'רות גדולות מלאות דבש אזוב ודבש תפוזים. ליד הכניסה עמדה גיגית נחושת שהכילה את כל כביסת המשפחה...הירידה למרתף הייתה עשויה אדמת חמרה". [2]
בספר 'התלם הראשון' מספר יהודה ראב כי נקלע לחובות גדולים ונאלץ למכור את ביתו הגדול ברחוב רוטשילד. ב- 3.4.1910 כתבה אסתר ביומנה "...היום נמכר ביתנו ליהודי אחד עשיר, שבא הנה לקנות אחוזות אחדות".
[עריכה] לקריאה נוספת
- יהודה ראב, התלם הראשון (אוטוביוגרפיה), מוסד ביאליק, הספרייה הציונית, ההסתדרות הציונית, תשמ"ח.
- משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב כרך שני, הפרק "שומרי פתח תקוה", הוצאת דביר, תל אביב, 1939.
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
- זקני פתח תקוה מפי משה סמילנסקי, אוּמלבֶּס, עד 1878 - פרק כ"ה
- טוביה סלומון, ייסוד פתח תקווה, 1878 - 1880 - פרק כ"ו
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בית אלישיוב - בית יהודה ראב - מרכז פסג'ה פתח תקוה
- אם השמירה - הראשונים
