טים הרדין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טים הרדין | |
---|---|
עטיפת האלבום "Tim Hardin 1" |
|
מקור | אורגון, ארצות הברית |
שנות פעילות | 1966—1973 |
סוגה | פולק, קאנטרי, בלוז |
חברת תקליטים | Columbia Records Verve Records |
טימותי ג'יימס הרדין - טים הרדין (23 בדצמבר 1941 - 29 בדצמבר 1980) היה זמר ומלחין בסצנת הפולק האמריקאית של שנות ה-60 והשתתף בפסטיבל וודסטוק.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
הרדין נולד בעיר אוגן שבמדינת אורגון, ונשר מבית ספר בגיל 18, כדי להצטרף לחיל הים האמריקאי. ב-1961, אחרי שהשתחרר, עבר לניו-יורק והצטרף לזמן קצר לאקדמיה האמריקאית לאומנות דרמטית ממנה נפלט עקב העדרויות רבות. אז החל לפתח את הקריירה המוזיקלית שלו בהופעות בלוז באזור גריניץ' וילג'.
[עריכה] הקריירה המוזיקלית
ב-1963 עבר לבוסטון ושם גילה אותו אריק ג'יקובסון, שערך לו פגישה עם נציגי Columbia Records. שנה מאוחר יותר חזר לניו-יורק כדי להתחיל בהקלטות עבור החוזה שחתם. תוצר ההקלטות נחשב לכשלון בעיניי חברת התקליטים, ואלו החלו להפיץ את התקליט רק 5 שנים מאוחר יותר, ב-1969, תחת השם Tim Hardin IV.
ב-1966 יצא תקליטו הראשון, Tim Hardin 1, בחברת התקליטים Verve Records. תקליט זה ביטא את השינוי שחל באופייה של המוזיקה של הרדין - המעבר מבלוז לפולק, שלימים הפך לסגנון העיקרי אותו ניגן. תקליט זה גם כלל את השיר המפורסם "Reason To Believe", שהפך ללהיט בעקבות גרסת הכיסוי של רוד סטיוארט, ואותו חידש ב-1972 אפילו אריק איינשטיין באלבומו העברי 'יסמין'. שיר נוסף מתקליט זה זכה להצלחה גדולה בישראל, "How Can We Hang On To A Dream" (איך נוכל להאחז בחלום). השיר עדיין מנוגן לעתים בתוכניות רדיו בישראל.
תקליטו השני, Tim Hardin 2, יצא ב-1967 והכיל גם הוא שיר שהתפרסם מאוד - "If I Were A Carpenter", אך גם כאן, גירסתו המקורית של הרדין לא זכתה להצלחה כמעט ובכלל, והשיר התפרסם בעיקר מאוחר יותר, כאשר חידשו אותו אמנים רבים אחרים כמו ג'וני קאש, בובי דארין, ועוד רבים אחרים. לאחר הפצת תקליטו השני החלה תקופת ההתמכרות להרואין של הרדין. סיבוב ההופעות של התקליט כמעט ולא התקיים בגלל התמכרות זו, וגם מכוון שהרדין החל לפתח פחד במה.
חברת התקליטים ATCO הוציאה תקליט בשם This Is Tim Hardin ב-1967, שכלל גרסאות כיסוי לשירים של אמנים אחרים. על-אף שהתקליט יצא אחרי תקליטו השני של הרדין, השירים בו הוקלטו למעשה ב1963 - 1964, טרם יצא תקליטו הראשון. אלבומו השלישי, Tim Hardin 3 Live in Concert, יצא ב-1968 והיה למעשה אסופה של הקלטות מהופעות חיות וגרסאות חדשות לשירים ישנים.
[עריכה] ההתמכרות לסמים ומותו
במהלך השנים שלאחר מכן עבר הרדין בין אנגליה לארצות הברית, ובזמן שהוציא את אלבומו Nine, התמכרותו להרואין כבר שלטה בחייו לחלוטין. הוא נפטר ב-29 בדצמבר 1980 בלוס אנג'לס, קליפורניה, בגלל מנות יתר של הרואין ומורפין.
הוא נקבר במדינת מולדתו, אורגון.
[עריכה] סיפור הביקור בישראל
בינואר 1972 הגיע הרדין לכמה הופעות בישראל. על-פי כמה עדויות, באחת ההופעות בתל אביב צפו בו אריק איינשטיין ושם-טוב לוי, שהחליטו בסופו של דבר להכניס את גרסת הכיסוי של איינשטיין לשיר "Reason To Believe" אל האלבום יסמין, ולבסוף גם קיימו הופעה משותפת בנהריה. בהופעה אמור היה הרדין לחמם את איינשטיין לפני תחילת הופעתו, אך במקום זאת עסק בכיוון הגיטרה שלו במשך 40 דקות עד שהקהל התחיל לאבד את סבלנותו, אז נפגע כנראה הרדין עצמו והתפרץ.
את רוב הופעותיו של הרדין בישראל חיממה להקת "קצה השדה", אך מערכת יחסים זו הופסקה מכיוון שהללו לא הסתדרו טוב יחד.
[עריכה] דיסקוגרפיה
- Tim Hardin 1, 1966
- Tim Hardin 2, 1967
- This Is Tim Hardin, 1967
- Tim Hardin 3 Live in Concert, 1968
- Suite for Susan Moore and Damion - We Are - One, All in One, 1970
- Bird On a Wire, 1971
- Painted Head, 1972
- Nine, 1973
- Unforgiven, 1981
- The Shock of Grace, 1981
- The Tim Hardin Memorial Album, 1981
- The Homecoming Concert, 1987
- Reason To Believe (Best Of), 1990
- Hang On to a Dream: The Verve Recordings, 1994
- Simple Songs Of Freedom: The Tim Hardin Collection, 1996