זמן החלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זמן החלום מתייחס במיתולוגיה האבוריג'ינית לתקופת בריאת העולם. למילה חלום מספר משמעויות בתרבות האבוריג'ינית: המשמעות הראשונה היא "היצורים שנולדו מן האדמה" והחלו ללכת ותוך כדי כך יצרו את העולם כפי שהוא כיום. המשמעות השניה מתייחסת לתקופה שבה התרחשו אירועים אלה. המשמעות השלישית היא היחסים שבין בני האדם והחיות. האבוריג'ינים משתמשים בריקוד, בנגינה, בפנטומימה ובחפצים מקודשים, על מנת "להיכנס" ו"ולצאת" מזמן החלום ולהיפגש עם אבותיהם‏‏^[1].

עם התיישבות האבוריג'ינים לראשונה ביבשת אוסטרליה לפני יותר מ-40,000 שנים, החלו גם אגדות "זמן החלום", המתארות את בריאת אוסטרליה ומועברות בעל פה. אגדות אלו מתארות רוח עליונה או כוח עליון, אשר ראשית ברא את האדמה ואת מזג האוויר, אז את הצמחים והחיות ולבסוף את בני האדם. את בורא העולם מסמלת לעתים קרובות קשת בענן. ההתרחשויות במהלך תהליך בריאת העולם, כלומר יצירת האדמה והאקלים, התפתחות הצמחים והחיות והופעתם של בני האדם, חולקות קווי דמיון עם סיפור הבריאה בספר בראשית ולמעשה, גם עם חלקים במדע המודרני.