המאוזוליאום של לנין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המאוזוליאום של לנין הוא מונומנט הממוקם לאורך חומת הקרמלין, בכיכר האדומה שבמוסקבה, בירת רוסיה, והוא מקום משכבו של ולדימיר איליץ' לנין. גופתו החנוטה הושמה לתצוגת הכלל בשנת 1924, שנת מותו.
ביום מותו של לנין, הממשלה הסובייטית קיבלה יותר מ-1,000 מברקים, מכל רחבי רוסיה, המבקשים לא לקבור את גופתו ולשמר אותה בדרך כלשהי, למען הדורות הבאים. בבוקר ה-22 בינואר, פרופסור אלכסיי אבריקוסוב - פתולוג רוסי חשוב - חנט את גופתו של לנין למען הישארותה שלמה עד לקבורה. בליל ה-23 בינואר, ארכיטקט בשם אלכסיי שוסב קיבל משימה לעצב ולבנות קבר בשלושה ימים, אשר יאפשר לכל אלה המעוניינים להיפרד ממנו, לעשות כן. ב-26 בינואר התקבלה החלטה להציב את ארון הקבורה בכיכר האדומה לצד חומת הקרמלין. ב-27 בינואר, בנה שוסב חלקת קבר מעץ ובאותו היום הונח ארון המתים של לנין בתוכו. למעלה מ-100,000 איש ביקרו את הקבר בתוך חודש וחצי. באוגוסט 1924 שיפר שוסב את חלקת הקבר לגרסה גדולה יותר. ארכיטקט בשם קונסטנטין מלניקוב עיצב את הסרקופג (ארון קבורה עשוי אבן) של לנין.
בשנת 1929 התברר בוודאות שגופתו של לנין יכולה להישמר לתקופה ארוכה הרבה יותר. אי לכך הוחלט להחליף את המאוזוליאום הזמני מעץ לאחד קבוע העשוי מאבן. בבניית המאוזולאום נעשה בין היתר שימוש בשיש, בהט, גרניט ולברדוריט. באוקטובר 1930 הושלמה בניית חלקת הקבר. בשנת 1973 עיצב הפסל ניקולאי טומסקי סרקופג חדש.
ב-26 בינואר 1924, מפקד חיל המשמר (ה"גוורדיה") של רוסיה הוציא צו להציב את משמר הכבוד במאוזוליאום. משמר זה היה מתחלף בתדירות של אחת לשעה. לאחר מאורעות המשבר הרוסי החוקתי של 1993, וכינונה של חוקת רוסיה התפרק משמר הכבוד.
יותר מ-73 מיליון איש ביקרו במאוזוליאום של לנין בין השנים 1924 ו-1972.
למרות תיקונים קוסמטיים למיניהם, שנעשים לגופתו של לנין מדי שנה על ידי קברנים, אנשים תוהים אם גופתו אכן אמיתית בשל היותה מבריקה מאוד. כמה חלקים מוכרחים להיות מזויפים, או מזויפים חלקית לצורך הייצוגיות. גם הממשלה הסובייטית וגם זו הנוכחית סירבו להגיב בנושא אמיתות הגופה.
למן מותו של יוסף סטלין בשנת 1953, מוקמה גופתו החנוטה במאוזוליאום לצד גופת לנין, עד להוצאתה משם ב-31 באוקטובר 1961, כחלק מקמפיין הדה-סטליניזציה של יורשו, ניקיטה חרושצ'וב. גופתו של סטלין נקברה מאחורי המאוזוליאום, בצמוד לחומת הקרמלין. בחלקה זו, המכונה בית הקברות של חומת הקרמלין, קבורים רבים ממנהיגי ברית-המועצות וקברניטיה, והחלקה פתוחה לביקור הציבור.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התכוון בוריס ילצין לסגור את המאוזוליאום ולהביא את לנין לקבורה בסמיכות לקבר אימו בסנקט פטרבורג, וזאת בהתאם לצוואתו. מטרה זו לא צלחה עקב התנגדות רבה מצד קומוניסטים ומדריכי תיירים. ולדימיר פוטין שגם כן נדרש להכריע על עתידו של לנין החליט שלא לקבור אותו בטענה שזה יפגע בכל אותם דורות שחונכו על לנין ודרכיו.
רשמית, פתוח המאוזוליאום לקהל בכל יום בין השעות 10:00 ל-13:00, פרט לימי שני ושישי. כל זאת בכפוף לשינויים כגון מועדים, מזג האוויר וביקורים רשמיים. הכניסה אינה כרוכה בתשלום, אולם כרוכה לרוב בעמידה בתור ארוך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המאוזוליאום של לנין |
| כנסיית ואסילי הקדוש · בית הקברות של חומת הקרמלין · המוזיאון ההיסטורי הממשלתי · שער התחייה · קתדרלת קאזאן גום · המאוזוליאום של לנין · אנדרטת מינין ופוז'ארסקי · לובנויה מייסטו |
 |
