הלני המלכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במלכת חדייב, אמו של מונבז השני. אם התכוונתם למלכת האימפריה הרומית, אמו של קונסטנטינוס הראשון, ראו פלוויה יוליה הלנה.
הלני המלכה הוא שמה של אחת ממלכות חדייב, ששלטה לפני כאלפיים שנה, והיא ידועה במקורות היהודים כצדקת גדולה, שהתגיירה וסייעה לעניי עם ישראל.
הלני המלכה ובנה, המלך מונבז השני, חיו בחדייב שבאשור, מצפון לסהר הפורה במאה הראשונה לספירה. על פי המסורת היהודית, החליטו השניים להתגייר, ולתרום כסף רב לממלכה היהודית בארץ ישראל. הלני המלכה בנתה ארמונות מפוארים בירושלים, בתחום עיר דוד של ימינו.
תוכן עניינים |
[עריכה] התגיירותה
ההיסטוריון היהודי-רומאי, יוסף בן מתתיהו, הזכיר את הלני המלכה ואת מונבז בכתביו כמה פעמים. בספרו קדמוניות היהודים (ספר כ', ב-ד) תיאר יוסף כיצד התגיירה הלני יחד עם בנה, בהשפעתם של שני יהודים, ובהמשך תיאר כיצד שלחו משלחת צבאית גדולה, לירושלים במהלך המרד הגדול, כדי לסייע למורדים היהודים. מסורת יהודית אחרת מספרת כי סוחר תכשיטים מיהודה בשם חנניה (או אליעזר), שנקלע לחדייב, הוא זה שסיפר להלני המלכה על עם ישראל ותורתו, והשפיע עליה להתגייר.
מסורת מעניינת נוספת מספרת כי התגיירותה של הלני המלכה הייתה כתוצאה מאירוע אישי:
| מעשה בהלני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: 'אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, הריני נזירה שבע שנים.' ובא בנה מן המלחמה, והייתה נזירה שבע שנים, ולסוף שבע שנים עלתה לארץ ישראל. והורה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות, ולסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה." | ||
| -- סִפרִי זוטא פיסקא ו', ועיינו גם במשנה מסכת נזיר, פרק ג' משנה ו' | ||
כך או כך, ישנה מסורת יהודית הטוענת כי הלני המלכה הייתה למעשה נצר נכחד של שושלת בית חשמונאי, שאבדה לעם ישראל ושבה אליו (כך למשל אצל רש"י על הבבלי, מסכת בבא בתרא דף י"א עמוד א'; ובתוספות על בבלי כתובות דף ז', עמוד ב').
[עריכה] חייה כיהודיה
לאחר שהתגיירה, החליטה הלני המלכה לצאת במסע לירושלים, כדי לחזות בבית המקדש ולהקריב בו קרבנות. היא הגיעה לירושלים במחצית המאה הראשונה לספירה, בעיצומה של שנת בצורת, ומיד נרתמה לעזרת הרעבים: היא פיזרה כספים רבים לקניית לחם במצרים ודבלות של תאנים בקפריסין, אשר חולקו בין עניי ירושלים.
את שארית חייה בילתה הלני המלכה בירושלים, באחד הארמונות שבנתה בעיר דוד. בימיה בירושלים המשיכה לחלק צדקה, וכן תרמה לבית המקדש נברשת זהב וטבלת זהב, שעליה נכתבה פרשת סוטה (משנה, מסכת יומא, פרק ג, משנה י).
המסורת היהודית רואה בהלני המלכה ובבנה דמויות מופת, שיש להזכיר לשבח, כפי שמובא במדרש: "על הראשונים נאמר: 'זכר צדיק לברכה' - בן גמלא ובן קטין, ומונבז המלך והילני אמו, ונקנור - מזכירין אותם לשבח." (ילקוט שמעוני על משלי, רמז תתקמ"ו).
[עריכה] הלני המלכה כאסמכתא הלכתית
חכמי המשנה (התנאים) החשיבו אותה כמקור הלכתי מוסמך, זאת ניתן ללמוד, למשל מן התוספתא (וכן מן התלמוד הבבלי, דף ב' ע"ב, ומהירושלמי, נ"א, ד), שם סוכתה של הלני המלכה משמשת כדיון הלכתי:
| "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר. אמר רבי יהודה: 'מעשה בסוכת הלני שהייתה גבוהה מעשרים אמה, והיו זקנים נכנסין ויוצאין אצלה, ולא אמר אחד מהן דבר.' אמרו לו: 'מפני שהיא אשה, ואשה אין חייבת בסוכה.' אמר להם: 'והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה, וכולן שרויין בתוכה'." | ||
| -- תוספתא, סוכה פרק א', הלכה א' | ||
ספק רב אם נולדו להלני המלכה שבעה בנים בירושלים, אך גם אם מדובר במעשה סמלי, מעניין לראות את השימוש שעשו חז"ל בדמותה, שנתפסה בעיניהם כמקפידה במצוות.
[עריכה] מקום קבורתה
המסורת הירושלמית מצביעה על קברי המלכים - מתחם קבורה מפואר, השוכן צפונית לעיר העתיקה של ירושלים (בפאתי שכונת שייח' ג'ראח), כקברם של הלני המלכה ושל מלכים שונים משושלת מלכי חדייב. זיהוי זה נעשה על סמך סרקופג שנתגלה במקום בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1863, ועליו המילים "צדן מלכתא", ועל סמך עדותו הגאוגרפית של יוסף, שתיאר: "ואחרי כן ירדה (החומה) מול מצבת הלני היא שהייתה מלכת חדיב ובת המלך איזט".
[עריכה] רחוב הלני המלכה
בלב ירושלים המודרנית, בגבול מגרש הרוסים, שוכנים הרחובות "הלני המלכה" ו"מונבז", זה בניצב לזה. הסיבה להימצאותם דווקא שם קשורה לעובדה כי רחוב הלני המלכה נקרא בתקופת המנדט "רחוב מליסנדה", על שמה של מלכה צלבנית. לאחר שמלכה זרה זו "סולקה" לטובת "מלכה משלנו", הוחלט לקרוא לרחוב הניצב לה בשם בנה, שתרם אף הוא רבות לעם ישראל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נדב שרגאי, החוקרים מעריכים: התגלו ארמונות הלני המלכה, אתר "הארץ"
