גיא אוני (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיא אוני

שם	גיא אוני
שפת מקור	עברית
מחבר	שולמית לפיד
הוצאה	כתר ספרים

גיא אוני, ספרה החמישי והרומן הראשון של הסופרת שולמית לפיד. הספר מספר את קורות חייה של פאניה סילס הפמיניסטית, שגדלה כנערה עצמאית אשר מחליטה בעצמה את החלטותיה ובורחת מהפוגרומים ברוסיה, מגיעה לישראל עם העלייה הראשונה ומתמקמת בגליל העליון. כמו כן, מסופר על קשייהם של ראשוני המתיישבים בראש פינה, אז היא נקראה "גיא אוני", שם הדומה לשם הכפר הערבי ששכן באזור זה - ג'עוני.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

פאניה עוזבת את רוסיה בעקבות הפוגרומים שהתרחשו שם. היא חזתה במות הוריה, נאנסה ונכנסה להריון כבר בגיל 15. פאניה החליטה לעלות לארץ ישראל בעקבות חלומו של אביה - לעלות לישראל, אך הוא עיכב את יציאתו מפני שציפה לבנו ישראל לוליק (אחיה של פאניה), שנחטף בגיל 12 לשירות בצבא הצאר ומאז חזרתו סבל מבעיות נפשיות המתבטאות בחוסר תקשורת ובפחד מתמיד מאנשים. אחיותיה הגדולות של פאניה היגרו לאמריקה. לבסוף, ביחד עם בתה תמרה שנולדה כתוצאה מהאונס, דודה ואחיה עולים לישראל. שבועיים לאחר שהגיעה ליפו פגשה פאניה את יחיאל. פאניה הייתה זקוקה למישהו שיעזור לה לגדל את ילדתה. יחיאל, מצד אחר, הוא אלמן ואב לשני ילדים, וגם צריך צלע נשית בטיפול בילדיו כשם שפאניה זקוקה ל"גבר" שלה; ובמיוחד עכשיו, כשיש לה בת וכשהכסף הולך ואוזל ואין היא יכולה לסמוך על דודה הזקן. לכן, יחיאל ופאניה החליטו להתחתן משיקולים כדאיים. בתחילה, נישואין אלו אינם מחייבים. בהסכם ביניהם דובר על כך שלא יהיו יחסי אישות ושהנישואין יהיו פיקטיביים בלבד, זאת משום שפאניה עדיין סבלה מטראומת האונס ולא יכלה לסבול את המחשבה שגבר כלשהו יגע בה. פאניה, יחיאל, תמרה ולוליק רוכבים על פרדות מחיפה לג'עוני, כפר ערבי ליד צפת. ליד ג'עוני הוקמה היאחזות - גיא אוני.
החלטתה של פאניה היא לא להזכיר את נסיבות הולדתה של בתה תמרה כדי לא לסמנה באות קלון.
כאשר מגיעה פאניה לגיא אוני היא מתאהבת בהיסטוריה ובנוף של המקום, וכאן היא מתחילה את העלייה הראשונה שלה ונתקלת בקשיים ואף נוקטת בפעולות חריגות ובעבודות שבזמנו נחשבו ל"לא ראויות" לאישה: מכירת טבק ותרופות וסחר במטבעות. כל אלה נחשבו לשבירת הנורמה, מכיוון שנשים עבדו במשק הבית ודאגו לילדים. לפאניה יש את הכישרונות הרבים אשר אותם רכשה עוד ברוסיה. כמו כן, קיימת לפאניה תאוות הקריאה והמוזיקה שלא איפיינו את הנשים המקומיות.

למרות הטרגדיות שפוקדות אותה מצליחה פאניה להתאושש במהרה ולשקם את חייה שוב ושוב. בנוסף לסיפורה של פאניה הספר מספר על סיפור הקמת גיא אוני (ראש פינה), שהוקמה בשנת 1878 על ידי כמה חלוצים מצפת.

לספר נוספו דמויות היסטוריות כמו: לורנס אוליפנט, נפתלי הרץ אימבר, הברון רוטשילד, אליעזר רוקח, דוד שוב וגיסו, מרדכי ברנשטיין (בספר קרוי בשם ר' מוטקה כ"ץ, אך בשלב מסוים הסופרת "שכחה" וקראה לבתו בשם "מלכה ברנשטיין").

[עריכה] דמויות עיקריות

פאניה סילס: הדמות המרכזית בסיפור. נערה בת 16 שמחליטה להגשים את חלום אביה ולעלות לישראל לאחר שהוריה נטבחו בפוגרום והיא עצמה נאנסה וכתוצאה מכך נולדה בתה תמרה. במהלך הסיפור הופכת פאניה מנערה מפונקת לאישה חזקה ועצמאית שאינה זקוקה לתמיכתו של גבר, ומצליחה לשקם את חייה שוב ושוב לאור האסונות הפוקדים אותה.

יחיאל סילס: אלמן שמגדל לבד את שני ילדיו, משה ובלה. יחיאל מתואר כאדם שתקן אך עם זאת עקשן. שנה וחצי לאחר שאיבד את אישתו החליט להתחתן עם פאניה מטעמי נוחות. אך עם זאת, במהלך הספר מתאהב יחיאל בפאניה ואף מקנא לה כאשר היא מחליטה לכלכל את משפחתה.

אלכסנדר שורה מנדלשטם: דודה של פאניה מצד אביה. עורך דין ואידאליסט ובעל רעיונות שאין הוא מצליח להגשימם. שורה מהווה את הקשר הישיר של פאניה לעברה ואף תומך בה ומייעץ לה בעסקיה.

ישראל לוליק מנדלשטם: האח הצעיר של פאניה שנחטף בגיל 12 על ידי צבא הצאר ומאז שחזר לביתו ברוסיה סבל מבעיות נפשיות. פאניה נוטלת על עצמה את האחריות על לוליק, שכן הוא הקשר היחיד בינה לבין הוריה. מילותיו היחידות בספר היו "יהודים, שריפה!".

רבקה עדיס: אחות רחל, אשת יחיאל שנפטרה. על-פי דעתה של פאניה רבקה מקשה עליה וממררת את חייה מכיוון שחושבת היא שרבקה מאוהבת ביחיאל.

ריבה פרומקין: שכנתה של פאניה שהתייחסה אליה בצורה אימהית ואוהבת, ופאניה באמת הייתה זקוקה לכך עקב נוקשות הגורל בחייה והתגלגלות הדברים לכך שהיא צריכה לדאוג לתינוקת, לאח מטורף ולדוד זקן.