גונדולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גונדולה (באיטלקית: Gondola), סירה מסורתית צרה וארוכה עשויה עץ, המאפיינת את ונציה ומשמשת כאחת מכלי התחבורה הנפוצים ביותר בתעלותיה המלאות מים שאינן מאפשרות תנועה בכלי רכב יבשתיים. הגונדלה מונעת על ידי חתירה במשוט יחיד וארוך המחובר אל אחורי הסירה.
זה מאות שנים שהגונדולה מהווה את אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בוונציה, והיא עודנה משמשת כיום כעין מעבורת או מונית (המינוח המקובל באיטלקית הוא "traghetto"), בעיקר ככלי מעבר בין תעלות ורחובות שונים.
את הגונדולה משיט, באופן מסורתי, אדם שזהו עיסוקו הבלעדי (הגונדולייר). השייט עומד באחורי הסירה ודוחף ומושך את המשוט היחיד. לעתים קרובות שטים בגונדולה לאו דווקא תושבי ונציה החפצים להגיע מנקודה מסוימת לאחרת אלא תיירים הרוצים להתרשם בדרך זה מיופיה של תעלות ונציה.
פעמים רבות מבדר השייט את הנוסעים ושר להם שירים או סיפורים עממיים לפי קצב החתירה. שירים כגון אלו מכונים ברקרולה. לעתים נמתחת מעל הגונדולה מעין יריעת בד או ניילון המגנה על הנוסעים מפני חום, קור או גשם.
חוק מסורתי בוונציה קובע כי על הגונדולות להיות צבועות בגווני שחור, ולרוב הן אכן צבועות בצבע זה.
בעבר הייתה מלאכת בניית הגונדלות אומנות קשה שעברה מדור לדור בתוך המשפחה. הבנייה ארכה מספר שבועות וכללה מספר שלבים, ביניהם חיתוך חומר הגלם, שיופו, צביעתו וגילופו. פעמים רבות גולף חרטום הגונדולה בצורות מיוחדות. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, רבות מן הגונדולות כבר אינן מיוצרות ביד אלא בבתי חרושת, אולם ישנם עדיין בתי מלאכה הבונים גונדולות בצורה המסורתית.
במהלך המאה ה-18 היו בוונציה כמה אלפי גונדולות. כיום ישנן רק כמה מאות, שרובן מושכרות לתיירים וחלק קטן מהן בשימוש פרטי או משמשות כמונית שירות עבור תושבי ונציה. עד סביבות סוף המאה ה-19 היו הגונדולות נפוצות מאוד בוונציה, אולם מאז החל מספרן לרדת עקב שימוש בסירות מנוע.
