ברונו שולץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברונו שולץ (Bruno Schulz) ‏(12 ביולי 1892 - 19 בנובמבר 1942), סופר וצייר יהודי-פולני הנחשב בעיני רבים לאחד מיוצרי הפרוזה הפולנים הגדולים ביותר במאה העשרים.

שולץ נולד בדרוהוביץ', גליציה (שהייתה מחוז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). בגיל מוקדם מאוד הוא גילה עניין בציור, ובסופו של דבר למד אדריכלות באוניברסיטת לבוב ואמנות בווינה. בשנים 1941-1924 לימד ציור בבית הספר התיכון בעיר מולדתו.

שולץ החל לכתוב ב- 1925/6 וקובץ סיפוריו הראשון "חנויות קינמון" פורסם ב-1934 וזכה לשבחים. הקובץ השני "בית-מרפא בסימן שעון-החול", הופיע ב-1937 וזכה באות הצטיינות מטעם האקדמיה הפולנית לספרות.

הרומן "המשיח", שנכתב בשנים 1937/9, והרומן "השיבה הביתה", שנכתב בגרמנית ונשלח לתומאס מאן, אבדו. גם גורלן של יצירות אחרות לא נודע מעולם.

ברונו שולץ חתום על התרגום לפולנית של "המשפט" של קפקא שהופיע ב-1936, אך למעשה תרגמה את הספר ארוסתו של שולץ, שרצתה להקנות בכך יוקרה לתרגום שלה.

ביולי 1941 נכנסו הגרמנים לדרוהוביץ'. שולץ הועסק על ידי הגסטפו בקטלוג ספרים מוחרמים ובציור. מפקד הגסטאפו בעיר התפעל מכשרונו של שולץ והורה לו לעטר את חדרו של בנו בציורים מתוך אגדות עם גרמניות. למרות הבטחתו להגן עליו, הוא נרצח ב-19 בנובמבר 1942 על ידי קצין גסטאפו אחר.

באביב 2001 נחשפו ציורי הקיר של שולץ בבית בעיירה דרוהוביץ' שבאוקראינה. בעוד הרשות המקומית דנה בהקמת מוזיאון באתר, הוברחו הציורים לישראל על ידי צוות של מוסד יד ושם. העברת הציורים בוצעה בהסכמת תושבי העיירה ובעבור תשלום צנוע (כמאה דולרים), אך ללא תיאום עם ממשלת אוקראינה.^[1] בשנת 2007 הודה מוסד יד ושם בנכונות הקבילה האוקראינית כי הציורים הוצאו משטחה במרמה.^[2] כיום שמורים הציורים במחסני מוזיאון יד ושם.

תוכן עניינים 1 תרגום לעברית של יצירות שולץ 2 מאמרים חשובים בעברית על שולץ 3 מקורות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תרגום לעברית של יצירות שולץ

• ברונו שולץ, חנויות קינמון, תרגום מפולנית: אורי אורלב, רחל קליימן ויורם ברונובסקי, הוצאת שוקן, 1986. הקובץ כולל את שני קובצי סיפוריו: חנויות קינמון, בית-המרפא בסימן שעון החול וסיפור שנשמר מעזבונו: "כוכב שביט".

ברונו שולץ וכתביו ממלאים תפקיד מרכזי ברומן עיין ערך אהבה מאת דויד גרוסמן.

[עריכה] מאמרים חשובים בעברית על שולץ

• דן צלקה, הקוסם מדרוהוביץ', על ברונו שולץ ועל "חנויות קינמון", "בית-המרפא", "בסימן שעון החול", נדפס בסימן קריאה, 11, 1980.
• יעקב גולומב, ערירותו המטאפיזית של ברונו שולץ, נדפס מאזנים, 1-2, תשמ"ו, 1986.
• מרגריטה פזי, ברונו שולץ ופראנץ קפקא - היש ביניהם מן הדמיון?, נדפס ברבקול, 1989.

[עריכה] מקורות

1. ^ עמירם ברקת, "יד ושם" הביא את ציורי ברונו שולץ - אבל מסרב להציגם, הארץ
2. ^ יצחק לאור, ברונו שולץ אינו "שלנו", הארץ 24.5.2007

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עופר דינס, "אחד מאותם דברים פלאיים ספורים, אשר מתרחשים רק פעם בחיים, ואולי אפילו רק אחת לכמה תריסרי חיים", בעיתון הארץ