בית שימוש בחלל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית שימוש בחלל (באנגלית: Space toilet) הוא בית שימוש המותקן בחללית מאוישת. בית שימוש כזה צריך לענות על מספר דרישות:
- יכולת לעבוד בתנאים של חוסר משקל או של כבידה חלשה
- מתקן חסכוני במים ובאוויר, המהווים מצרכים יקרי ערך בחללית
- שמירה על הגיינה מקסימלית על מנת למנוע סכנת מחלה בעת השהות בחלל
לצורך הקטנת השימוש בשירותים בחלל, האסטרונאוטים נתונים לדיאטה מיוחדת לפני צאתם לחלל.
[עריכה] מבנה בית השימוש
מצב של חוסר משקל אופייני לחלליות שנמצאות במרחק גדול מכדור הארץ (למשל החלליות של תוכנית אפולו) או לחלליות שנמצאות במסלול סביב כדור הארץ (למשל מעבורת חלל או תחנת החלל הבינלאומית). חוסר משקל מקשה על האסטרונאוטים להישאר במקום אחד בעת השימוש בשירותים, ומסכן את בריאותם במקרה שהפסולת לא נאספת כראוי ונפלטת לתוך חלל התא בו הם שוהים. על מנת שהאסטרונאוטים לא יזוזו בעת השימוש במתקן, הם נחגרים בחגורה מיוחדת הקושרת אותם למתקן. איסוף הפסולת למקום מרוכז נעשה בדרך כלל באמצעות שימוש בזרם אוויר. לרוב האוויר ממוחזר - לאחר ניקוי ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים.
בבתי שימוש בחלל קיימת בדרך כלל הפרדה בין מתקן המיועד לאיסוף שתן ובין מתקן הנועד לאיסוף צואה.