אסטרולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אצטגנינות), תורה פסבדו-מדעית המתיימרת לחזות את העתיד או תכונות אופי על פי מיקומם של גופים שמיימיים. הגופים השמימיים העיקריים שמשמשים את האסטרולוגים בחיזוי הם השמש, הירח, כוכבי הלכת במערכת השמש, נקודת האופק ונקודת רום השמיים.
האסטרולוגיה חדרה לרוב תרבויות העולם בצורה זו או אחרת, ואנו יכולים לראות ביטויים שלה לאורך כל ההיסטוריה בתרבויות שונות, הן בדתות המונותאיסטיות והן בדתות המאמינות במספר אלים (פוליתאיזם), שאף בחלקם הגדילו לעשות והעלו חלק מהמזלות לדרגת אלוהות.
החישובים הנערכים באסטרולוגיה כרוכים בחשבון אריתמטי וגאומטריה פשוטים ובאים למקם את הכוכבים בתאריכים ובזמנים נתונים לפי טבלאות מוכנות מראש. ישנם אסטרולוגים מסוימים המבקשים לשים את האסטרולוגיה על בסיס מדעי מוצק יותר, אך לרוב זוהי אומנות הממזגת חישובים עם תפיסה אינטואיטיבית.
האסטרולוגיה המערבית קשורה קשר הדוק לתפיסות קוסמולוגיות גאוצנטריות, המעמידות את הכדור הארץ במרכז היקום ומבחינות הבחנה מהותית בין העולם הארצי לעולם השמיימי של כוכבי הלכת והשבת. בעבר הייתה האסטרולוגיה קשורה קשר הדוק לתמונת העולם המדעית ולמעשה לא היה הבדל בינה לבין האסטרונומיה, אך עם הזמן האסטרונומיה התפצלה ממנה. כיום, עם התפתחות המערכות הממוחשבות המתקדמות, ישנו ענף מתפתח באסטרולוגיה המערבית המודרנית העוסק במפות הליוצנטריות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מסורות
ישנן מספר מסורות שונות באסטרולוגיה. חלקן שותפות במאפיינים דומים משום העברתן של השיטות בין התרבויות, חלקן התפתחו בבידוד מוחלט ופיתחו גישות שונות לגמרי, למרות שגם במקרים אלו קיימים קווים מקבילים מסוימים היות שהמסורות מבוססות על אותן התופעות האסטרונומיות.
המסורות העיקריות באסטרולוגיה העולמית:
- אסטרולוגיה בבלית
- אסטרולוגיה מבוססת הורוסקופ
- אסטרולוגיה הלניסטית
- אסטרולוגיה הודית (Jyotish)
- אסטרולוגיה של ימי הביניים והרנסאנס
- אסטרולוגיה מערבית מודרנית
- אסטרולוגיה מערבית טרופיקלית (Tropical)
- אסטרולוגיה מערבית סידרלית (Sidereal)
- אסטרולוגיה אוראנית
- אסטרולוגיה קוסמוביולוגית
- אסטרולוגיה סינית
- אסטרולוגיה קבלית
[עריכה] היסטוריה
ראשיתה של האסטרולוגיה באה כנראה ממסופוטמיה החל משנת 3000 לפנה"ס. את האסטרולוגיה ניתן לחקות עד בבל ואשור הקדומות (כ-1,500 לפני הספירה), שם היא הייתה אחת משתי שיטות ניבוי עתיד עיקריות, כאשר השנייה הייתה קריאה בכבד של חיות קורבן. השימוש באסטרולוגיה בשלב זה היה לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית והמשפיעים על הרווחה הכללית ופחות על ניבוי אירועים אישיים. משערים כי האסטרולוגיה הבבלית החלה להיכנס לתרבות המערבית בתקופה ההלניסטית בראשית המאה ה-4 לפנה"ס. בשלב זה החלו היוונים לפתח את האסטרולוגיה האישית, ה"הורוסקופ" (horoskopos מלשון hora - שעה, skopos - התבוננות) כתרשים של מיקומי הכוכבים בעת הלידה.
אחד הספרים המרכזיים באסטרולוגיה המערבית בזמן העתיק, הטטרביבלוס ("הספר המשולש"), נכתב על ידי החכם ההלניסטי תלמי (ידוע גם כפטולמאוס קלאודיוס, אבי השיטה הגאוצנטרית באסטרונומיה, ששלטה בכיפה עד ראשית העת החדשה. התפיסה האסטרולוגית של ימי הביניים הושפעה רבות מהפילוסופיה הנאופלטונית, שסברה כי העולם נובע מהאל דרך השכלים הנבדלים, אשר כל אחד מהם קשור לאחד מהספירות (כדורים) נושאות הכוכבים. באופן דומה, טענו האסטרולוגים המונותאיסטים כי באמצעות תנועות הכוכבים שולט האל באירועים בכדור הארץ. טענה זו, הופרכה על ידי המדע וכיום ידוע שהשמיים לא בנויים מספרות נושאות כוכבים.
כבר בימי הביניים הקימה על עצמה האסטרולוגיה מתנגדים רבים, שיצאו בעיקר נגד התפיסה הדטרמיניסטית הנובעת ממנה, לפיה הכול קבוע מראש ומעשיו של אדם אינם יכולים לשנות את גורלו. התנגדות עזה יותר עוררה המגיה האסטרלית - זרם באסטרולוגיה, לפיו כשם שהכוכבים משפיעים על המתרחש בעולמנו, יכולים בני האדם, באמצעות טקסים מסוימים, להשפיע עליהם ולבקש את חסדם. גישה זו הוכרזה על ידי הנצרות כעבודת אלילים.
[עריכה] אסטרולוגיה מערבית
האסטרולוגיה המערבית המודרנית מבוססת על מפות אסטרולוגיות המחושבות לרגע מסוים, בדרך כלל רגע הלידה של בן אדם. המפות מנותחות לפי מערכי הכוכבים ומיקומם באזורי השמיים.
סדר החשיבות בניתוח מפה אסטרולוגית הוא:
- הזוויות הנוצרות בין הכוכבים, לפי סדר חשיבותם
- מיקומי הכוכבים במזלות ובבתים
[עריכה] הכוכבים והנקודות החשובות
האסטרולוגיה המודרנית משתמשת בעיקר בכוכבי הלכת ובנקודות הבאים. ההתחשבות בכוכבים ובנקודות נעשית על ידי התבוננות בזויות הנוצרות ביניהם, במזלות ובבתים בהם הם נמצאים.
| שם | סמל | סוג | משמעות מקובלת |
|---|---|---|---|
| השמש |  |
כוכב אישי | מסמלת את האישיות המודעת, התכונות המוחצנות והנלמדות במהלך החיים. מסמלת את הרצון המודע. השפעתה ניכרת בתכונות הרצויות בעיני האדם, ההולכות ומתפתחות לאורך חייו. |
| הירח |  |
כוכב אישי | מסמל את עולם הרגשות. לעומת השמש, שהיא החלק המוחצן באישיות, הירח הוא החלק המופנם באישיות. מתייחס לנושאי משפחה, זכרונות, ורגש. הירח מסמל את תהליך בניית הזהות האישית. |
| כוכב חמה (מרקורי) |  |
כוכב אישי | מסמל את יכולת החשיבה, קליטת העולם ובחינתו באמצעות השכל. איסוף נתונים על העולם והסקת מסקנות עובדתיות. מרקורי מייצג את יכולת ההתמצאות במרחב, קואורדינציה, תפיסה, יכולת תנועה ותקשורת מכל סוג. |
| נוגה (ונוס) |  |
כוכב אישי | מסמלת מערכות יחסים שהן פרי בחירה וכן כל בחירה שאדם עושה מתוך ההיצע בעולם, מבחירת בן-זוג ועד בחירת בגד או דעה פוליטית... ונוס מייצגת את הטעם והגישה לאסתטיקה, יחס לכסף וגישה חברתית ותרבותית. מקושרת אל הארכיטיפ הנשי. |
| מאדים (מארס) |  |
כוכב אישי | מרס מסמל את היכולת של אדם להוציא לפועל את רצון האישיות (רצון השמש). לבצע דברים. להילחם. היכולת של אדם להגן על עצמו ועל ענייניו. המוטיבציה, הדחף, ההעזה והאומץ. יוזמה ויכולת עשייה. למרס דרך פעולה ישירה וגלויה. השפעתו על כוכב הנמצא בסמוך מעוררת את נושאי הכוכב לפעולה, או שהכוכב הנמצא בסמוך יאפיין את דרך הפעולה של מרס. |
| נקודת האופק המזרחי (Ascendant) |
ללא | נקודה אישית | זו נקודת תחילתה של מערכת הבתים, ומיוחסת לה חשיבות גבוהה בניתוח המפה. נקודת האופק מספקת פילטר דרכו שאר האלמנטים במפה מוצאים ביטוי. זוהי נקודת ההחצנה, המראה מה אנו מחפשים להחצין, וכיצד אנו מחצינים אותו. מיקום של כוכב בסמוך לנקודה זו, או בבית הראשון, מדגישה מאוד את האיכויות שלו באופי האדם. |
| נקודת רום השמיים (Medium Coeli, MC) |
ללא | נקודה אישית | נקודה לה מיוחסת חשיבות גבוהה בנוגע למעמד ולקריירה של האדם, היעדים , והמטרות הנשאפות. |
| צדק (יופיטר) |  |
כוכב ציבורי | כוכב הקשור בחכמה, הרחבת החיים, פילוסופיה, מוסר, דת ואמונה. קשור באופטימיות, מזל ואמונה בטוב. יופיטר קשור ביכולת לחשיבה בסמלים, תפיסה כולית ואינטואיציה. |
| שבתאי (סטורן) |  |
כוכב ציבורי | כוכב הקשור במשמעת, חוק, אחריות. שאיפה. יכולת לסמן יעד ולהגיע אליו. שבתאי קשור במימוש וביצוע הלכה למעשה של ערכי המוסר שנרכשו קודם לכן באמצעות יופיטר. קשור בגבולות ומסגרות, הגבלה, מעמד, סמכויות. שבתאי קשור בניסיון ותוצאה ובמבנים קיימים שהוכיחו עצמם על פני זמן. |
| אוראנוס |  |
כוכב של דורות | כוכב הקשור בקידום. התבוננות רחבה על החברה. ערכים נעלים. זכויות אדם וחי. כוכב של אצילות, קידמה, מודרניזציה. אוראנוס מאתגר את החוקים, המבנים והמסגרות אשר מומשו קודם לכן על ידי שבתאי. מביא את החדש. באופן אישי קשור ב'אני הגבוה' של האדם. יכולת נבואית. |
| נפטון |  |
כוכב של דורות | כוכב הקשור בעולמות הרוחניים, בחמלה, הקלה, בחולמניות, אשליות, בילבול ואי-בהירות, טשטוש גבולות, אסקפיזם. מדבר על הצורך בהתפשטות הגשמיות, בויתור על האגו. התחברות לאלוהי. התחברות למקור. קשור באהבה ללא תנאי. קשור ביכולת להתחבר על התת מודע הקולקטיבי, ולפיכך קשור גם בפרסום ואנשים מיתיים. |
| פלוטו |  |
כוכב של דורות | כוכב הקשור באינטנסיביות וקיצוניות, באובססיות, בסודיות וחשאיות, בטראנספורמציה דרך מחזורי הרס ובנייה מחדש, ובמיניות. מדבר על דחפים עמוקים הנמצאים באדם מקדמת דנא. על מוקדי כוח וחולשה שבאדם. על פסיכולוגיה, תת-מודע ומעמקים. |
[עריכה] המזלות
-
ערך מורחב – גלגל המזלות
גלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית בא לחלק את השמיים ל-12 חלקים שווים, החל מנקודת השוויון האביבית. המזלות באסטרולוגיה שואבים את שמם והגדרותיהם מקבוצות הכוכבים המקבילות להם, אם כי נדידתן של נקודות השוויון הביאה לכך שהמיקומים אינם חופפים יותר (כיום הבדל של כ-30° או סימן אחד שלם). משמעות המילה הלועזית לגלגל המזלות, זודיאק, היא "מעגל בעלי החיים" ביוונית.
המזלות באסטרולוגיה באים להגדיר תכונות בסיסיות לכוכבים בהתאם למיקומם בגלגל. כיום נפוץ השימוש הבלעדי במזל בו נמצאת השמש להגדרת תכונות אישיותיות לפי תאריך הלידה, במיוחד בעיתונים ובכתבי עת. היות שהאסטרולוגיה המערבית מתבססת על רכיבים שמיימיים רבים, אסטרולוגים רבים סולדים משימוש פשטני זה, במיוחד היות שהשפעתם של הזוויות הנוצרות בין הכוכבים השונים מקבלים משקל רב יותר מאשר המזלות בהם נמצאים אותם הכוכבים.
[עריכה] הזוויות בין הכוכבים
הזוויות הנוצרות בין הכוכבים והנקודות במפה האסטרולוגית מקבלים משקל רב ביותר. לכל זווית מוגדרת רמת דיוק בהתאם לחשיבותה, כאשר רבים מחשיבים דיוק גבוה יותר בזווית כמשקף את ההשפעה כחזקה יותר. כך למשל זווית של 92° בין נגה למאדים נחשבת ל"ריבועית" (90°) היות שלזווית בדרך כלל מתאפשרת רמת דיוק של 8°-10° +/-.
הזוויות העיקריות באסטרולוגיה הם:
- צמידות (Conjunction), 0° +/- 8-10° - מייצג מיזוג בין ההשפעות המדוברות, לטובה או לרעה, כך שהן מהוות חלק בלתי נפרד אחת מהשנייה.
- ניגוד (Opposition), 180° +/- 8-10° - השפעה בדרך כלל שלילית, מעין "פיצול אישיות" בין ההשפעות המדוברות הפועל לרוב בצורה לא מודעת. מקושר להשפעות חיצוניות המשקפות סתירות פנימיות.
- ריבוע (Square), 90° +/- 8-10° - השפעה הנחשבת לשלילית, המשקפת מתחים פסיכולוגיים פנימיים בדרך כלל מודעים הנחווים ככעס, הפועלים כמעין דינמו היוצר אנרגיה רבה ומדרבן לפעולה.
- שלשה (Trine) 120° +/- כ-8° - זווית הרמונית, לעתים יותר מדי, המביאה עימה נוחות, מזל, כישרונות טבעיים, אם כי לעתים איכויות אלו מבוזבזות מחוסר כוח מניע.
- שישייה (Sextile) 60° +/- כ-6° - זווית הרמונית מינורית יותר. השפעתה דומה לזווית השלשה, אם כי שיתוף הפעולה בין ההשפעות נוטה להיות פורה יותר.
[עריכה] הבתים
מערכת הבתים באה לחלק את השמיים (כולל האזורים המוסתרים על ידי כדור הארץ) מזווית הראיה של נקודה מסוימת על כדור הארץ, בשעה מסוימת (מדויקת) ביום או בלילה. החלוקה לבתים מתחילה לרוב מנקודת האופק המזרחי. החלוקה היא ל-12 עשר בתים, אשר גודלם עשוי להיות קבוע או משתנה בהתאם למערכת הבתים שבשימוש.
הבתים מייצגים אזורים ותחומים בחיים, והם מספקים פוקוס וכיוון לאנרגיות של הכוכבים והנקודות שבמפה האסטרולוגית.
[עריכה] הקשרי הבתים
- הבית ה-1 - מיקוד על החצנת האישיות וההופעה האישית.
- הבית ה-2 - מיקוד על הרכוש והמשאבים האישיים.
- הבית ה-3 - מיקוד על תקשורת והסביבה הקרובה.
- הבית ה-4 - מיקוד על המשפחה וחיי הבית.
- הבית ה-5 - מיקוד על פעילות, יצירתיות וילדים. קשור לרומנטיקה.
- הבית ה-6 - מיקוד על עבודה, שגרה ובריאות.
- הבית ה-7 - מיקוד על קשרים בינאישיים וזוגיות.
- הבית ה-8 - מיקוד על מאבקים וקונפליקטים רגשיים. קשור למוות ומיניות.
- הבית ה-9 - מיקוד על הרחבת אופקים, אם אינטלקטואלית או פיזית.
- הבית ה-10 - מיקוד על הצלחה בקריירה והשגת מעמד.
- הבית ה-11 - מיקוד על קבוצות, חברים ופעילויות קבוצתיות.
- הבית ה-12 - מיקוד על הנשמה, הרוח, בידוד.
[עריכה] מערכות הבתים באסטרולוגיה
- מערכת שווה-בתים
- מערכת פלסידוס (Placidus)
- מערכת כוך (Koch)
- מערכת סימן-מלא (Whole sign)
- מערכת רג'יומונטנוס (Regiomontanus)
[עריכה] האסטרולוגיה ביהדות
יחסם של אישים יהודים לאסטרולוגיה הוא דו-ערכי, אם כי בלשון חז"ל אסטרולוגיה נקראת איצטגננות ויש לה קונוטציה שלילית.
בתלמוד בבלי מסכת שבת (קנו, א) מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזל משפיע. הדעות התומכות הם של רב אשי שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". במקום ישנו גם סיווג של טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים. לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".
למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל". לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל.
ישנה גם תפיסת ביניים (בבלי מסכת נדרים דף לב, א) שגורסת כי למזל יש השפעה, רק למי שמאמין בו ומתעסק איתו, אבל מי שמתמים את עצמו ונוהג על פי מה שראוי נמלט מגורל המזל. באותו מקום האסטרולוגיה נקראת נחש וניחוש, ויש לה משמעות שלילית שגובלת בעבודה זרה. בתפיסה זו כנראה הולך המהר"ל שאף מחלק בין השפעת המזל על היחיד לבין השפעתו על כלל ישראל. (חידושי אגדות - מסכת שבת)
בתורת הקבלה של ימי הביניים ישנה קבלה רחבה יותר של תורה זו והתאמתה לרוח היהדות בכלל ולקבלה בפרט, אשר לימים פיתחה מעין גרסה משלה לתורה זו ונקראת לרוב "אסטרולוגיה קבלית". בין אוהדי האסטרולוגיה ניתן למנות את הרמב"ן, הראב"ד ודון יצחק אברבנאל, לעומתם הרמב"ם היה ממתנגדיה.
[עריכה] ביקורת
[עריכה] הרמב"ם
הרמב"ם התנגד בחריפות לאסטרולוגיה. דוגמה לכך ניתן לראות באגרת תימן שלו, שבה כתב:
- "אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות - כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם. לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה".
[עריכה] ביקורת מדעית
בחוגים מדעיים זוכה האסטרולוגיה לביקורת נוקבת, רבים סבורים שאין בה ממש, וכנראה שאין ולו מדען אחד המאמין בה מזה 400 שנה. הדיעה הרווחת בחוגים המדעיים כי האסטרולוגיה אינה יותר מאמונה תפלה. המדענים טוענים שרעיון שסידור אקראי של הכוכבים, שחלקם קרובים אלינו וחלקם רחוקים אך בקו ראיה עם אלו הקרובים, עשויים להשפיע על גורלו של אדם על כוכב לכת קטן הוא חסר כל הוכחה אמפירית. האסטרולוגיה פרחה כאשר היקום הידוע כלל בקושי את כדור הארץ וסביבתו הקרובה, והיא משתמשת בהשלכה דו ממדית של שמיים תלת ממדיים. מכיוון שלא מדובר ביקום קרוב אלא רחוק, הרי היכולת שלו להשפיע מועטה. לעתים מדובר בכוכבים במרחק אלפי שנות אור. כאשר האור שיצא משם מגיע לכדור הארץ, התחלפו פה דורות על דורות של בני אדם.
בינתיים גם ידוע שמיקום המזלות שאליהם מתייחסת האסטרולוגיה והתאריכים שבהם השמש עוברת בכל מזל אין ביניהם קשר לבין המציאות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ב.ז בנדיקט, "מזוני במזלא תליא", - להסברת המאמר בעקבות הרמב"ם, מפרקי האצטגנינות בהגות חז"ל, מרכז התורה בפרובאנס, אסופת מאמרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, עמ' 243-267.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יואב בן-דב, האם האסטרולוגיה היא נוכלות.
- מדוע האסטרולוגיה אינה מדע, באתר "הידען"
- Astro.com - אתר חינמי לחישוב ושירטוט מפות אסטרולוגיות (אנגלית)
- עידן המיסטיקה, אתר חינמי הכולל חישוב ושירטוט מפות אסטרולוגיות (עברית).
- יורם שורק, למה מאמינים באסטרולוגיה, באתר נענע
