אהרן בן אשר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אהרן בן אשר מחצית המאה ה-10 - . |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||
| חקר דקדוק עברי וחקר המסורה, ספר דקדוקי הטעמים הנקרא גם מחברת בן אשר | ||||||
|
||||||
אהרון בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10. אהרון בן אשר נחשב לאחרון ולחשוב במשפחת בן אשר, משפחה של בעלי מסורה, שפעלה בטבריה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע כללי
משפחתו של בן אשר פעלה בטבריה במשך חמישה או שישה דורות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-8. מייסד השושלת היה "אשר הזקן הגדול" אשר חי לפי המשוער במחצית השנייה של המאה ה-8 והיה בן דורו של ענן בן דוד, מייסד הקראות. אהרון בן אשר היה בנו של משה בן אשר, בעל מסורה ידוע ומפורסם בפני עצמו. מועד פטירתו לא ידוע לנו, אך כתובת משנת "אש לממלכת יונים", כלומר שנת 989, מציינת את שמו עם הביטוי "נוחו בגן עדן", כלומר אהרון בן אשר כבר לא היה אז בחיים.
[עריכה] מחלוקות המסורה
בזמנו של בן אשר חי עוד בעל מסורה ששמו משה בן נפתלי, וידוע שהיו חילוקי דעות ביניהם בנוגע למילים מסוימות ולכללים דקדוקיים מסוימים, דוגמאות:
- את המילה "יששכר" יש לקרוא לפי בן אשר כ"ישכר" ואילו לפי בן נפתלי יש לקרוא "יששכר".
- לדעת בן אשר האותיות ב או ל הבאות לפני מילה המתחילה בי' המנוקדת בחיריק - מנוקדות בשווא, לדוגמה: 'לְיִשְׂרָאֵל', לעומתו בן נפתלי סבור שיש לנקדן בחיריק ולהשאיר את הי' ללא ניקוד, לדוגמה: 'לִישְׂרָאֵל'.
[עריכה] ההכרעה כבן אשר
מסורתו של בן אשר היא כיום המסורת המקובלת בכלל ישראל. עם זאת הנוסח של ספרי המקרא שבידינו כיום אינו בדיוק לפי מסורת בן אשר ויש הבדלים מזעריים שאין בהם חשיבות של ממש עבור הקורא הרגיל.
כבר הרמב"ם דיבר בשבחו של אהרון בן אשר והעיד על דיוקו של כתר התורה שהגיה בן אשר "...וספר שסמכנו עליו... ועליו היו הכול סומכין - לפי שהגיהו בן-אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות... ועליו סמכתי בספר תורה שכתבתי כהלכתו..." (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר תורה, פרק ח' הלכה ד'). מקובל להניח שכתר התורה שעליו דיבר הרמב"ם הוא כתר ארם צובא שנשמר בבית הכנסת בחאלב. בעקבות דעתו של הרמב"ם על הכתר נכתבו עוד העתקים של המקרא על פי הכתר הזה.
[עריכה] חיבוריו של בן אשר
- ספר דקדוקי הטעמים הנקרא גם מחברת בן אשר - זהו אוסף של כללים בדקדוק ובידיעת המסורה. רובו כתוב בסגנון מליצי ומחורז חוץ מקטעים שכוללים רשימות מסורה בלבד. הספר כולל שני חלקים: רשימות מסורה וענייני דקדוק, שעוסק בעיקר בתורת ההגה, תורת הכתב, תהליכי הדיבור וכן בתורת הצורות ובהבחנה בין אותיות יסוד לאותיות שימוש.
- ניקוד והטעמת כתר תורה הנקרא כתר ארם צובא - כתר זה נכתב בטבריה על ידי שלמה בן-בויאעא הסופר בצורת מִצְחָף (כלומר ספר) במאה ה-10 לספירה. לאחר גמר הכתיבה הוסיף אהרן בן-אשר את הניקוד והטעמים ואת ציוני המסורה.
-
- וכך נכתב בכתובת ההקדשה של הכתר, שנכתבה בו כמאה שנים לאחר השלמתו:
- "זה המצחף השלם של עשרים וארבעה ספרים שכתב... שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר... וניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדון הסופרים ואבי החכמים וראש המלמדים... מר רב אהרן בן מר רב אשר תהי נפשו צרורה בצרור החיים... [מצחף זה הוא] סגולת הקראים השוכנים בהר ציון... קודש לה' לא ימכר ולא יגאל... ברוך ה' לעולם אמן ואמן"
[עריכה] האם אהרון בן אשר היה קראי או רבני?
השאלה מה הייתה אמונתו של אהרון בן אשר העסיקה חוקרים החל משנות הששים של המאה ה-19. יש הסבורים שאהרון בן אשר היה קראי ובן למשפחה קראית. בשנת 1957 פורסמה עבודתו של אהרון דותן שבה הוא טען שטענה זו אינה נכונה ובן אשר היה בן למשפחה רבנית. ניתן להתפלמס על עניין זה, אך אין ראיות חותכות לכאן או לכאן. ללא תלות בתשובה לשאלה זו, יצירתו של בן אשר מקובלת על כל היהודים, רבניים וקראים כאחד.
[עריכה] טענות התומכים בהיותו קראי
- רס"ג התפלמס עם החכם "בן אשר" באגרתו "אשא משלי" ומכאן ברור שהוא היה קראי.
- התארים בהם מכונה אהרון בן אשר הם תארים קראיים מובהקים.
- בקולפון של כתר התורה שכתב אהרון בן אשר, כתוב שהוא נכתב עבור הקהילה הקראית הירושלמית.
- מתוך דרך הניקוד שלו הם מסיקים כי השקפתו של אהרון בן אשר היא השקפה הנעוצה בהלכה הקראית. כמו כן, לדבריהם השקפתו שעולה מתוך "ספר דקדוקי הטעמים" על מעמד ספרי הנביאים במקרא היא השקפה קראית.
- השימוש שהוא ערך במידת ה"היקש" שהיא עקרון קראי קדום מובהק מלמד לדעתם שהוא היה קראי.
- היהדות הרבנית הייתה עסוקה באותה תקופה במשנה ובתלמוד וכמעט לא עסקה בתורה בעוד היהדות הקראית עסקה בתורה כיוון שהיה לה משקל מכריע בפסיקת ההלכה. על כן, סביר להניח שהרבה ממפעל המסורה נעשה על ידי קראים.
- החיבור "שירת הגפן" שחיבר משה בן אשר, אביו של אהרון, הוא חיבור קראי מובהק. אם כך לשיטתם יש להניח שגם בנו אהרון היה קראי.
[עריכה] טענות השוללים את היותו קראי
- לפי הסברה של חוקרים אלה לא ידוע שבטבריה הייתה קהילה קראית, ולכן לא מתקבל על הדעת שמשפחת בן אשר הייתה קראית. (אחרים גורסים כי בערים רבות בארץ, ובהן טבריה, הייתה קהילה קראית, אם כי אין עדויות עליהן).
- אהרון דותן טען כי האגרת "אשא משלי" שחיבר רס"ג ושהופנתה אל "בן אשר" לא הופנתה אל אהרון בן אשר אלא אל החכם הקראי אבו אלטיב אלג'בלי הנקרא גם שמואל בן אשר בן מנצור.
- החוקרים שטוענים שהוא לא היה קראי מציינים שחוץ מאגרת "אשא משלי" והקולפונים של כתבי היד, אין כל אזכור של בן אשר כקראי או כרבני. לדעתם, אילו היה בן אשר קראי, אז היו הקראים מתפארים בו והרבניים דוחים אותו, במיוחד לנוכח חשיבותו הרבה בנוגע לנוסח המקרא.
- הרמב"ם סומך את ידיו ללא היסוס על הכתר שהגיה בן אשר, ומבסס עליו את דבריו ביחס לנוסח התורה. הרמב"ם אף משבח את בן אשר ומהלל אותו רבות. כיוון שהרמב"ם ידוע במלחמתו העזה בקראים, יש הסוברים שלא ייתכן שהיה מתייחס אליו כך, ללא כל הסתייגות מהיותו קראי.
- הם טוענים שהקולופונים ב"כתר ארם צובא" אינם בהכרח מקוריים ולא ניתן להוכיח מהם לגבי קראותו של בן אשר.
- הם טוענים שלא ברור עד כמה היה בן אשר שותף לכתיבת ספר "דקדוקי הטעמים" ועד כמה הביטויים המוזכרים בו אכן קראיים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתר ארם צובא - האתר מכיל צילומים איכותיים של יצירתו החשובה ביותר של אהרן בן אשר (כתב היד כולו), וכן מידע היסטורי רב. מכון בן צבי.
- אהרון בן אשר - באתר הספרייה היהודית הווירטואלית. (באנגלית)
