האלבום הוא הראשון שהלהקה שחררה תחת התוית של חברת ההפקות שלה - Swan Song Records. האלבום נחשב לאחד הפופולריים ביותר של הלהקה, כשבארצות הברית לבד הוא נמכר ב-16 מיליון עותקים. השירים באלבום סודרו בסדר כזה בו כל שיר מהווה אקספוזיציה לשיר הבא אחריו. תרומתו של ג'ימי פייג' לאלבום חשובה ביותר, כשנגינת הגיטרה שלו היא הבולטת ביותר כמעט בכל השירים. כל חברי הלהקה הציגו את עצמם במיטב היכולות המוזיקליות שלהם, והאלבום מכיל מגוון רב של השפעות וסגנונות מוזיקליים. האלבום נחשב לאחד מאלבומי ההבי מטאל הגדולים ביותר עם מספר רב של שירים בולטים.

אריזת האלבום המקורי בפורמט התקליט כללה פתחים בחלונות של המבנה המצולם על עטיפת האלבום, כשבחלונות על האריזות הפנימיות של התקליט הוצבו תמונות של חפצים ואנשים שונים שהופיעו דרך הפתחים על האריזה החיצונית, ביניהן תמונות של חברי הלהקה בבגדי נשים. שני המבנים שצולמו בשביל עטיפת האלבום נמאים ברחוב "Mark's Place", 96 ו- 98 בניו יורק.

האלבום הגיע למקום הראשון במצעדים של הבילבורד. בשנת 1998 קוראי המגזין הבריטי "Q" מיקמו את האלבום במקום ה-32 ברשימת "האלבומים הבריטים הגדולים ביותר" ובשנת 2001 המגזין מיקם אותו בתור אחד מבין חמישים אלבומי הרוק הכבדים ביותר. בשנת 2003 רשת VH1 מיקמה את האלבום בתור האלבום ה-71 מבין הגדולים ביותר. מגזין הרולינג סטון מיקם את האלבום במקום ה-70 ברשימת "500 האלבומים של כל הזמנים".

[עריכה] היסטוריה

העבודה על Physical Graffiti התקיימה מינואר עד פברואר של שנת 1974 בהידליי גראנג'. מספר מהשירים באלבום הוקלטו במהלך העבודה על אלבומים קודמים של הלהקה. הקטע האינסטרומנטלי Bron-Yr-Aur הוקלט ביולי 1970 באולפני- Island שבלונדון בשביל האלבום Led Zeppelin III. השירים Night Flight ו- Boogie With Stu הוקלטו בהדליי גרנאג' והשיר Down By The Seaside הוקלט באולפני Island, כולם נועדו לאלבום Led Zeppelin IV. השירים The Rover ו- Black Country Woman הוקלטו באותו סשן עם השיר D'yer Mak'er, כשהם משתמשים באולפן הנייד של הרולינג סטונס במאי, 1972. השיר Houses Of The Holy הוקלט גם הוא באותה תקופה אך באולפני Olympic. האלבום Houses of the Holy נקרא על שם אותו השיר, על אף ההחלטה לא להוסיף אותו לתוכו.

שמונת השירים הנותרים הוקלטו כולם באותו רצף בשביל האלבום בתחילת 1974. העריכה הסופית בוצעה באוקטובר של אותה שנה בידי קית' הארווד, כשהתוצאה היא אלבום בעל אווירה אחת כוללת. אחת מהגדולות שבאלבום היא האופן בו כל שיר בודד מותאם בדיוק במקומו בתוך האלבום ואיך שכל שיר מתמשך מזה שבא לפניו ואל זה שבא אחריו, מה שמפתיע לאור העובדה שהשירים הוקלטו בתקופות שונות ובאולפנים שונים לאורך ארבע שנים.

[עריכה] רשימת השירים

צד 1

Custard Pie (פייג'/ פלנט)- 4:13
The Rover (פייג'/ פלנט)- 5:37
In My Time Of Dying (פייג'/ פלנט/ ג'ונס/ בונהם- 11:04

צד 2

Houses Of The Holy (פייג'/ פלנט)- 4:01
Trampled Underfoot (פייג'/ פלנט/ ג'ונס)- 5:35
Kashmir (פייג'/ פלנט/ בונהם)- 8:31

צד 3

In The Light (פייג'/ פלנט/ ג'ונס)- 8:44
Bron Yr Aur* (פייג')- 2:06
Down By The Seaside (פייג'/ פלנט)- 5:14
Ten Years Gone (פייג'/ פלנט)- 6:31

צד 4

Night Flight (פייג'/ פלנט/ ג'ונס)- 3:36
The Wanton Song (פייג'/ פלנט)- 4:06
Boogie With Stu** (ויילנס/ סטיוארט/ פייג'/ פלנט/ ג'ונס/ בונהם)- 3:51
Black Country Woman (פייג'/ פלנט)- 4:24
Sick Again (פייג'/ פלנט)= 4:43

-*בחלק מגרסאות הקסטות לאלבום, Bron Yr Aur ממוקם ישר אחרי השיר-Kashmir, ככל הנראה כדי ששני הצדדים בקסטה יהיו כמה שיותר שווים באורכם.

-** השיר הוקדש ל"גב' ויילנס, אמו של ריצ'י ויילנס". לפי דבריו של ג'ימי פייג', מכיוון השיר נשען באופן זהה על השיר של ויילנס המנוח- Ooh My Head, הוחלט שראוי לתת קרדיט לאמו "מפני ששמענו שהיא מעולם לא קבלה שום תמלוגים על אף אחד מהלהיטים של בניה, ורוברט (פלנט) אכן קיבל השראה ממילות השיר, ומה שקרה הוא שניסו לתבוע אותנו על כל זכויות השיר! מה נותר לנו לעשות?".