תדר רדיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תדר רדיו (בראשי תיבות: ת"ר; באנגלית: radio frequency ובראשי תיבות RF) הוא קטע מהספקטרום האלקטרומגנטי שבתחומו ניתן ליצור קרינה אלקטרומגנטית על ידי הזנתה של אנטנה בזרם חילופין.

תדרי רדיו משמשים, בין השאר, לקשר רדיו, כלומר קשר המתבצע באמצעות גלי רדיו. לשם ביצוע קשר רדיו יש להקצות למשדר תדר שבו ישדר, ורוחב פס מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני - גם לשוחח אתו. כיוון שהרוחב הכולל של גלי הרדיו סופי, ולכל משדר נדרש רוחב פס מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה למשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, ניתן להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של פס רחב של תדר רדיו בכבלים, פס זה מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. דבר דומה הוא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת לוויינים.

לעתים נוצרת תחרות על תחום תדרים מסוים בין הצבא, שהוא צרכן גדול מאוד של קשר רדיו, ובין גורמים אזרחיים. דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגהרץ ששימשו את צה"ל שסירב לפנותם לשימושי שן כחולה הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכים בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.

פריצת דרך בתחום ניצול קשר רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת הטלפון הסלולרי. עד להמצאה זו התאפשר קשר רדיו אישי רק בטווחים קצרים ביותר, או למטרות בעלות חשיבות לאומית.

בתחום שידורי הרדיו לתקשורת המונים היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה ממלכתית של הקצאת התדרים למטרה זו. המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת הרדיו הפיראטי.

הספקטרום האלקטרומגנטי

גלי רדיו | תדר רדיו | מיקרוגל | תת-אדום | אור נראה | על-סגול | קרני רנטגן | קרני גמא אור נראה: אדום | כתום | צהוב | ירוק | כחול | סגול