שאהנאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאהנאמה, ספר המלכים או אפוס המלכים, הוא אפוס פואטי עצום שנכתב על ידי המשורר הפרסי פירדוסי סביב שנת 1000, והוא האפוס הלאומי של העולם דובר הפרסית. השאהנאמה מספר על העבר ההיסטורי והמיתי של איראן, מבריאת העולם ועד לכיבוש המוסלמי של איראן במאה השביעית.

מלבד החשיבות הספרותית של השאהנאמה, שנכתב בפרסית טהורה כמעט, הוא היה בעל חשיבות עצומה בהחייאת השפה הפרסית לאחר ההשפעה הערבית. הספר גם משקף את ההיסטוריה, התרבות והדת העתיקה של הפרסים (זורואסטריות), ואת רגשי הלאומיות שלהם. פירדוסי השלים את השאהנאמה בזמן שבו העצמאות הלאומית הייתה בסכנה. למרות שביצירה מופיעים גיבורים קלאסיים שונים, הגיבור האמיתי הוא איראן עצמה.

הספר הוא בעל חשיבות לדוברים פרסית לא רק באיראן עצמה, אלא גם באפגניסטאן טג'יקיסטאן, פקיסטן, והודו, וכן לאיראנים המתגוררים בתפוצות. הספר חשוב גם לזורואסטריאנים ברחבי העולם, מכיוון שהוא מתעד את הדת מתחילתה ועד לניצחונם של הערבים על המלך הזרואסטרי האחרון.

הספר מורכב מ62 סיפורים, 990 פרקים, ומעל 60,000 שורות חורזות - שבע פעמים אורכו של אפוס קלאסי אחר, האיליאדה. התרגומים לשפות אחרות הם בדרך כלל כוללים קיצור של האפוס.

[עריכה] תוכן היצירה

השאהנאמה מספר את ההיסטוריה של איראן, מבריאת העולם, דרך ההמצאה של אמנויות התרבות (אש, בישול, עיבוד מתכות, חוק) והאריאנים, ועד לכיבוש הערבי של פרס. היצירה אינה כרונולוגית לחלוטין, אך ישנה תנועה כללית קדימה במשך הזמן. חלק מהדמויות חיים במשך מאות שנים, אך הרוב חיים לתקופת חיים רגילה. ישנן דמויות רבות של שאהים, וכן גיבורים ואנשי רשע. הדימויים הקבועים היחידים הם איראן הגדולה וסדרה של שקיעות וזריחות.

סבא זמן מזכיר את הטרגיות של המוות ואהובדן, אך גם את הזריחה הבאה, המביאה איתה את התקווה של יום חדש. במחזור הראשון של היצירה, הרוע הוא חיצוני, בדמות השטן. במחזור השני, אנו רואים את תחילתה של השנאה בתוך המשפחה ובתוך האופי האנושי. שני בניו של שאה פרדיון מקנאים בבן הצעיר מהם, ורוצחים אותו. בנו של הנסיך הנרצח נוקם את מותו, ומתחיל מעגל של רצח ונקמה.

[עריכה] התרגום לעברית

• שאה-נאמה, ספר המלכים, מאת פירדוסי, תרגם מפרסית - אליעזר כגן, ערך והוסיף מבוא והערות - שאול שקד, מוסד ביאליק, ירושלים, תשנ"ג 1992 - עד תשס"ג 2002.