רדאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

_{קואורדינטות: 30°08′N 9°30′E}

העיר העתיקה ברדאמס
אתר מורשת עולמית
מראה ברדאמס
מדינה	לוב
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 5

רדאמס (ערבית غدامس) היא עיר ונווה מדבר במערב לוב, סמוך לגבולה עם אלג'יריה ותוניסיה, והיא שוכנת כ-550 ק"מ דרומית-מערבית לבירה טריפולי. בעיר התגוררו לפי הערכה כ-16,000 ברברים סונים בשנת 2003, אך גם נוודים בני הטוארג נוהגים לפקוד אותה. תושבי העיר מדברים בניב ברברי ארכאי שלו אוצר מילים נרחב משלו ומערכת צלילים ייחודית. נראה כי בעיר רווחו בעבר מספר ניבים שונים בהתאם לשייכות השבטית. חלקה העתיק של העיר, אשר זכה לכינוי "פנינת המדבר", מוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1986.

[עריכה] היסטוריה

בית מסורתי בעיר

העיר קמה על שרידיה של העיר הברברית הקדומה קידמה (Cydamae) או קידמוס (Cydamus), אשר הייתה לבת בריתה של האימפריה הרומית בשנת 19 לפנה"ס, אך באתר לא נותרו בתים מהתקופה הברברית הפרהיסטורית או מהתקופה הרומית. במאה ה-6 ולאחר שמיסיונרים ביזנטים התיישבו במקום, הייתה העיר למקום מושבו של בישוף. במאה ה-7 נכבשה רדאמס בידי הערבים והאוכלוסייה התאסלמה. בין המאה ה-8 והמאה ה-10 השתייכה האוכלוסייה לכת האבאדיה.

העיר תפקדה באופן עצמאי למדי ועד למאה ה-19 הייתה אתר חשוב לאורכי דרכי המסחר שחצו את הסהרה. אף שכיבוש לוב בידי האימפריה האיטלקית החל ב-1911 רק שנתיים לאחר מכן החלו האיטלקים להתקדם אל פנים הארץ, ורק בשנת 1924 התבסס השלטון האיטלקי בעיר. ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבשה רדאמס בידי הצרפתים והייתה לחלק מלוב בעצמאית בשנת 1956. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו בתי העיר להתפשט אל מחוץ לחומותיה, בעיקר לכיוון דרום ודרום-מערב.

[עריכה] האתר

רחוב בעיר

צורת העיר העתיקה היא כשל עיגול שקוטרו כ-1,750 מטר. חומות הבתים החיצוניים משמשות גם כחומותיה החיצוניות של העיר כולה. העיר העתיקה חולקה לשבעה רבעים, שכל אחד מהם שימש את אחד משבעת השבטים הברברים שהתגוררו בעיר. שבטים אלה השתייכו לשתי קבוצות עיקריות - איית ואליד ואיית וזיטן, ובכל רובע שכנה רחבה ציבורית ששימשה לעריכת פסטיבלים ולאירועים.

בתי העיר בנויים משתי קומות לפחות, ורחובותיה הם למעשה ארקדות ארוכות המשמשות כמעברים מקורים ומוגנים מפני החום ומזג האוויר. הגישה לבתים היא מארקדות אלה, ולעתים שקועה קומת הקרקע מתחת למפלס הרחוב. בקומה הקרקע של הבתים שוכנים אזורי אחסון ומגורים וגרם מדרגות מוביל אל הקומה השנייה, שבה אזור מגורים נוסף. בקומה השנייה מרפסות שמאפשרות גם הן תנועה בין הבתים, ולמעשה ישנם בעיר שני מפלסי תנועה - התחתון מקורה והעליון תחת כיפת השמיים. מאפיין ייחודי של שני מפלסים אלה הוא שבאופן מסורתי השתמשו גברים במפלס התחתון, בעוד שהעליון היה שמור לנשים.