קונסטנצה מוצרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמונתה של קונסטנצה, שצייר גיסה יוזף לנגה, 1782.

קונסטנצה מוצרט (נולדה בשם קונסטנצה ובר, 1763 - 1842) הייתה דודניתו של המלחין קרל מאריה פון ובר ואשתו של וולפגנג אמדאוס מוצרט.

היא נולדה בשנת 1763 ב-Zell am Wiesenthal. פגשה לראשונה את וולפגנג אמדיאוס בשנת 1777 במנהיים, אולם באותה שעה גילה מוצרט עניין דווקא באחותה הגדולה אלויזיה. כשפגש מוצרט את המשפחה בשנית בשנת 1781 בווינה, אלויזיה כבר הייתה נשואה. מוצרט התגורר אצל משפחת ובר תקופה מסוימת, אולם עזב עקב שמועות על היחסים ביניהם. גם אלויזיה וגם קונסטנצה (כמו גם אחיותיהן סופי ויוזפה) היו זמרות. מוצרט כתב עבור קונסטנצה את תפקיד הסופרן במיסה הגדולה שלו בדו מינור.

מוצרט וקונסטנצה נישאו ב-4 באוגוסט 1782. הם הביאו לעולם שישה ילדים תוך תשע שנים, אולם רק שניים מהם (קרל תומאס ופרנץ קסביאר) שרדו את גיל הילדות:

ריימונד ליאופולד (1783)
קרל תומס (1784)
יוהן ליאופולד (1786)
תרזיה (1787)
אנה (1789)
פרנץ קסאוייר וולפגנג (1791)

חולשתה הגופנית של קונסטנצה מיוחסת להריונותיה המרובים והתכופים, והיא בילתה חלק ניכר מזמנה תשושה במיטה.

לאחר מותו של וולפגנג אמדיאוס מוצרט בשנת 1791, קונסטנצה נקלעה לקושי לכלכל את עצמה ואת שני ילדיה. בסופו של דבר בשנת 1800 היא מכרה את שארית יצירותיו של מוצרט, כולל הרקוויאם הלא-גמור, למוציא לאור יוהן אנטון אנדרה.

בשנת 1809 נישאה קונסטנצה לגאורג ניקולאוס פון ניסן - דיפלומט וסופר דני. בשנים 1810 - 1820 הם התגוררו בקופנהגן, ואחר כך טיילו בכל רחבי אירופה, בעיקר בגרמניה ואיטליה. בשנת 1824 קבעו את מקום מושבם בזלצבורג, שם כתבו את הביוגרפיה של מוצרט, שפורסמה בשנת 1828, שנתיים לאחר פטירתו של בעלה השני.