פרוטאינוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרוטאינוריה (בשפות רבות: Protein פרוטאין = חלבון, ביוונית: πρώτα פּ‏ְרוֹ‏טָ‏‏ה = בעל חשיבות רבה, ούρα אוּ‏רָה = שתן) הינה מצב של חלבון רב בתוך השתן. זהו סימן רפואי למחלות ולתופעות שונות בכליות.

פרוטאינוריה גורמת לקצף בשתן (אם כי קיימות סיבות נוספות לכך, פרט לפרוטאינוריה).

איבחון נעשה באמצעת בדיקה ביוכימית של השתן. בדיקה באמצעות מקלון (סטיק) לבדיקת שתן איננה מדויקת מספיק, ועלולה להיות שלילית במקרים שונים של פרוטאינוריה. הבדיקה המדויקת מבוצעת במעבדה באמצעות אלקטרופורזה של חלבונים - על שתן שנאסף במשך 24 שעות.

אובדן חלבון בשתן נגרם עקב בעיה בסינון הדם בכליה, או בספיגת הנוזלים חזרה. פרוטאינוריה יכולה נגרמת עקב מחלות שונות של הכליות, עקב מחלות רבות נוספות (סוכרת, יתר לחץ דם, רעלת הריון ועוד), עקב מצבים רפואיים שונים (כגון התיבשות), עקב תרופות שונות (תרופות אנטיביוטיות ותרופות רבות אחרות) ועקב רעלים שונים.

פרוטאינוריה קשה של לפחות 3.5 גרם חלבון ליום - קרויה "שתן בטווח נפרוטי". לעומת זאת "תסמונת נפרוטית" Nephrotic syndrome כוללת שתן נפרוטי, היפואלבומינמיה, היפרליפידמיה ובצקות.

פרוטאינוריה רבה עלולה לגרום לירידה ברמת החלבון בדם (היפופרוטאינמיה Hypoproteinemia) מה שעלול להביא לבצקות, נוזלים בחלל הבטן (מיימת) או בחלל החזה (הידרותורקס).

יש מצבים שאיבוד חלבון בשתן קורה רק בשעת פעילות של הגוף, ואילו בזמן מנוחה אין איבוד חלבון.