פיליפו ליפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיליפו ליפי (באיטלקית: Filippo Lippi;‏ 1406 - 8 באוקטובר 1469), מגדולי הציירים של איטליה במאה ה-15.

ליפי נולד בפירנצה. הוריו מתו עליו בילדותו. בגיל 14 נשלח למנזר כרמליטי, אך במקום ללמוד את עיקרי הדת הנוצרית, הקדיש את כל זמנו למלאכת הציור וכישרונו האמנותי נתגלה עד מהרה.

בשנת 1456 הוזמן ליפי לצייר במנזר סנטה מרגריטה שבפראטו, שם התאהב בנזירה לוקרציה בוטי. הוא הצליח להשיג את הסכמת אם המנזר, להרשות לה לשמש לפניו כדגם של "הבתולה הקדושה". חיש מהרה ברחו השניים יחדיו, והיא הפכה לפילגשו. מפרי הזיווגים נולד להם בנם, פיליפינו ליפי.

עד שהותרו נדרי נזירותם בשנת 1461, הספיקה לוקרציה לשמש עבור ליפי, כדגם לציורים רבים של "הבתולה הקדושה" (Madonna), שכמה מהם מפארים עד ימינו את אוספי התמונות של קרית הוותיקן.

ליפי מת תוך כדי עבודתו על "סצנות מחיי מריה הבתולה" בקתדרלת ספולטו, ונפוצה שמועה כי קרוביה של נערה שאותה פיתה הרעילוהו. הוא נקבר בספולטו, ולפי הוראותיו של לורנצו דה מדיצ'י הקים בנו מצבת שיש הדורה על קברו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיליפו ליפי