ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
נקודת רתיחה – ויקיפדיה

נקודת רתיחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "רתיחה" מפנה לכאן. לערך העוסק בהרתחת מזון, ראו הרתחה.
גרף מעברים בין מצבי צבירה
גרף מעברים בין מצבי צבירה

נקודת רתיחה היא הטמפרטורה שבה הופך חומר ממצב צבירה נוזל למצב גז.

קיימת טעות נפוצה, הגורמת לאנשים לחשוב שרק בנקודת הרתיחה, הנוזל מתאדה. דבר זה איננו נכון. מים, לדוגמה, מתאדים אפילו ב-30 מעלות צלזיוס (דבר הניתן לראות בזיעה) אף על פי שנקודת הרתיחה שלהם היא 100 מעלות צלזיוס. נקודת הרתיחה היא בעצם הטמפרטורה שבה לחץ אדים של נוזל כלשהו משתווה ללחץ האטמוספירי שמופעל עליו, ולא הטמפרטורה שבה הנוזל מתחיל להתאדות.

נקודת הרתיחה תלויה בלחץ האטמוספירי שבו מתרחש התהליך. ככל שהלחץ הסביבתי נמוך יותר, טמפרטורת הרתיחה נמוכה יותר (למשל טמפרטורת הרתיחה של המים יורדת מ-101 מעלות צלזיוס בים המלח ל-69 באוורסט). בדרך כלל, כשמצוינת טמפרטורת הרתיחה של חומר מסוים, הכוונה היא לטמפרטורת הרתיחה בלחץ סביבתי של אטמוספירה אחת, שהוא הלחץ בגובה פני הים.

טמפרטורת הרתיחה של המים היא 100 מעלות צלזיוס, בגובה פני הים.

נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר של חומר היא נקודת הרתיחה של ההליום - 269- מעלות צלזיוס, כמעט האפס המוחלט (273-).

בסיר לחץ אוטמים את הסיר, כדי להגביר את הלחץ של האדים. פעולה זו מעלה את טמפרטורת הרתיחה בתוך הסיר ומאפשרת בישול מהיר יותר.

נקודת הרתיחה נקראת כך בדרך כלל כאשר דנים בחומרים המהווים מוצק או נוזל בטמפרטורת החדר. כאשר דנים בחומרים המהווים גז בטמפרטורת החדר, מתייחסים בדרך כלל לנקודת הניזול שלהם. למשל כאשר מדברים על חנקן. כאשר ניקח חומר שהגיע לנקודת הרתיחה שלו בלחץ מסוים לדוגמה מים ב-100 מעלות צלזיוס בלחץ 1 אטמוספירה ונעביר אותו לכלי סגור אחר בעל אותו לחץ אבל בלי מים נוזלים ונקרר אותו מעט מאוד אדי המים יהפכו למים נוזלים, כלומר זאת ההגדרה גם לנקודת העיבוי של המים. בצורה דומה אם נחמם אותם מעט נגיע לשלב שנקרא over heating שכוונתו חימום יתר, זהו מצב בו אדי המים נמצאים במצב שאם נקרר אותם באותו לחץ הם ישארו במצב גזי עד שנגיע חזרה ל-100 מעלות.

[עריכה] ראו גם


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -