ניטרוגליצרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניטרוגליצרין (באנגלית Nitroglycerin) הוא תרכובת שסונתזה לראשונה בשנת 1847 על ידי הכימאי האיטלקי אסקאניו סובררו. התרכובת נוזלית, כבדה, שמנונית ונפיצה מאוד. ניטרוגליצרין הוא ניטרציה של גליצרין. לניטרוגליצרין יש שימוש צבאי בתור מרכיב חשוב בתערובת הדינמיט ושימוש ברפואה המודרנית.

תוכן עניינים 1 שימוש צבאי 2 שימוש רפואי 3 מבנה כימי 4 ראו גם 5 לקריאה נוספת

[עריכה] שימוש צבאי

לניטרוגליצרין מעולם לא היה שימוש צבאי בצורתו הטהורה בשל חוסר יציבותו הרבה והסיכון שכרוך בשימוש בו. רק בשנת 1867 הצליח הממציא השבדי אלפרד נובל להוסיף לניטרוגליצרין חומרים לא פעילים כמו פחם, ניטרוצלולוזה, נסורת עצים וכך ייצב את החומר שיהיה בטוח לשימוש. לתערובת שהוא יצר הוא קרא דינמיט והדינמיט יקח חלק חשוב בתחום הצבאי ל 40 השנים הבאות. בנוסף לשימושו של הניטרוגליצרין בתערובת הדינמיט, הוא גם מרכיב חשוב באבק שריפה נטול עשן המשמש עד היום צבאות בכל העולם.

[עריכה] שימוש רפואי

ניטרוגליצרין משמש כתרופה שמרחיבה כלי דם ומשמשת למניעת תעוקת חזה. ההשפעות הרפואיות הן:

• שיכוך כאבים בחזה
• ירידה בלחץ הדם
• הגברת קצב הלב

[עריכה] מבנה כימי

נוסחה:

שם: 1,2,3-Tris-nitrooxy-propane

צבע: צהבהב, אבל חסר צבע כאשר נמצא בצורתו הטהורה ביותר.

מראה: נוזל שמנוני מעט.

צפיפות: 1.13 ב-15 מעלות צלזיוס.

נקודת היתוך: 13.2 מעלות צלזיוס.

נקודת רתיחה: 50-60 מעלות צלזיוס.

מסה מולקולרי: 227.0872 גרם\מול.

מהירות גל ההדף: 7700 מטר לשנייה.

[עריכה] ראו גם

• חומר נפץ
• דינמיט
• אבק שריפה
• אלפרד נובל

[עריכה] לקריאה נוספת

• חומרי נפץ, הדף ופירוטכניקה , מאת לוי שגיב, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.