מרדכי לובצקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי (מוטי) לובצקי, כדורגלן עבר במכבי חיפה.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה ככדורגלן מכבי חיפה
לובצקי נחשב לאחד מכשרונות הנוער הגדולים של מכבי חיפה, אך באותה מידה כפספוס גדול. החל את דרכו בגיל 16 בנוער של קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה, לשם נקרא על ידי חבריו לקבוצה. השתלב לראשונה בקבוצת הבוגרים בשנת 1964, ומאז שיחק במשך 6 עונות כאשר לזכותו 160 משחקי ליגה. במקביל למד לתואר ראשון לכלכלה וניהול בטכניון וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה. מרצו אף קרא לו לעזוב את קריירת הספורט ולשמש לו כעוזר.
[עריכה] איתרע מזלו
[עריכה] הפעם הראשונה:
לובצקי נחשב לשחקן ממושמע, אדם משכיל, נעים הליכות וכשרוני, ולכן בחיפושו של המאמן, עמנואל שפר להרכיב את נבחרת הפלא למונדיאל 1970, חיפש שחקנים בדמותו של לובצקי שיתאימו לסגנון משחקו. מוטי נבחר להיות נציגה השלישי של מכבי חיפה, יחד עם חבריו לקבוצה ישעיהו שווגר ודני שמילו רום, וזאת בתקופה שהמעיטו לשתף שחקנים מהעיר חיפה בנבחרת הלאומית, בה הייתה עדיפות מובהקת לשחקנים מהמרכז[1], כך שלא עמד בשווה ושווה מולם. איתרע מזלו פעם ראשונה, ומספר ימים לפני נפצע וזאת לאחר שכבר הספיק להצתלם לתמונות כוכבי המונדיאל[2]. למוטי שלוש הופעות בנבחרת הלאומית.
[עריכה] הפעם השנייה:
לאחר שמכבי חיפה הייתה חייבת סכום כסף למגן החיפאי, החליט שלא יוותר הפעם ויחפש קבוצה אחרת. היו אלו דווקא מועדוני הצמרת: בורוסיה דורטמונד והרטה ברלין, של אחת מהליגות הטובות בעולם, הבונדסליגה, אשר התעניינו בשחקן. יש לציין, ששנות ה-70 היו תקופת תור הזהב של הכדורגל הגרמני שהיה דומננטי מאוד בעולם, הן בנבחרת והן בהישגי הקבוצות באירופה. מוטי כבר סיכם על שכר ותנאים, והודיע לראשי דורטמונד שיחתום בברלין. כאשר שב לקבוצה, נדהם לגלות שהרטה ברלין החתימה שחקן אחר במקומו. הכותרות בעיתוני הספורט בארץ הפנו אצבע מאשימה למאמן ישראלי בכיר, בעל קשרים הדוקים עם מאמנים ועסקנים בגרמניה, שכאשר קורצביין נשאל דעתו על השחקן השיב כי לא רואה אותו משתלב ברמה של הבונדסליגה ובעקבות דבריו נופץ חלומו של לובטסקי להיות השחקן הישראלי הראשון באירופה. לובטצקי חזר למכבי חיפה וגילה שזו כבר לא מעוניינת בו.
לובצקי נסע להתגורר ולשחק בדרום אפריקה, בקבוצת הלניק בה זכה במספר תארים [3].
[עריכה] הפעם השלישית:
באותן השנים בארץ, היה לובצקי שותף לרעיון מהפכני דאז, הכנסת שלטי פרסומת על כר הדשא באצטדיונים בארץ. עד סוף שנות ה-60, לא נעשה שימוש פרסומי מסוג כזה. גם כאן מצא עצמו לובצקי מופסד, כאשר שותפו לרעיון, שהיה שחקן בכיר בארץ, לקח את חלקו בשלל.
