מארק ויוויאן פו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק ויוויאן פו (1 במאי 1975 - 26 ביוני 2003) היה שחקן כדורגל קמרוני.
הוא החל לשחק כדורגל במועדון קאנון יונדי. את הופעת הבכורה בנבחרת הלאומית ערך בגיל 18, מול מקסיקו. שנה לאחר מכן, השתתף עם הנבחרת במונדיאל 1994 בארצות הברית. פו שיחק בכל שלושת המשחקים בהם השתתפה קמרון בהרכב הפותח, וכבר אז סומן להיות בורג מרכזי בנבחרת, על אף גילו הצעיר (לצידו שיחק "ילד הזהב" – רוז'ה מילה, אז בן 42 וחודש).
בשנת 1996 עבר השחקן לצרפת, לקבוצת לאנס, בה שיחק במשך 4 עונות. פו ביסס את מקומו בהרכב באופן מיידי והיה אחד השחקנים המצטיינים בעונת האליפות של לאנס ב-1997/98. קבוצות רבות הביעו בו עניין, כשהראשית שבהם היא מנצ'סטר יונייטד, אך בשלהי עונה זו נפצע פו ושבר את רגלו. פציעה קשה זו גרמה לו להחמיץ את מונדיאל 1998 בצרפת, אשר בו הקמרונים סיימו אחרונים בבית המוקדם. לאחר שחזר מן הפציעה ושיחק מס' משחקים עם לאנס, נרכש פו על ידי הארי רדנאפ מאמן וסטהאם יונייטד, והגיע לקבוצה בתחילת 1999, תמורת 4 מיליון פאונד. פו לא נקלט בקבוצה היטב, כששחקנים זרים אחרים שמים אותו בצל, כדוגמת פאולו די קאניו האיטלקי וגם החוליה הישראלית – אייל ברקוביץ', לצד אחרים. פו שיחק 25 משחקים וכבש שער אחד, אך לא תפס מקום קבע בהרכב. במהלך שהותו בווסטהאם, זכה עם נבחרת קמרון באליפות אפריקה לשנת 2000, בפעם השלישית בתולדותיה.
אולם במישור האישי, פו היה מתוסכל בווסטהאם, ואף היה קרוב למעבר לליברפול במהלך העונה. בתום עונת 99', עבר לליון בעסקה של 6 מיליון פאונד. בליון, חזר השחקן להציג כדורגל איכותי כפי שהוא יודע. ליון סיימה בעונה הראשונה עם פו במקום השני, ואחריה, בעונת 2001-2 זכתה באליפות צרפת. בינואר 2002, השתתף פו בטורניר המשמעותי ביותר עבורו במדי נבחרת קמרון – אליפות אפריקה לאומות שנערכה במאלי. קמרון נתנה הצגה סוחפת במהלך הטורניר, כשפו שולט במרכז השדה ואף כובש את השער השלישי בחצי הגמר – מול נבחרת מאלי. בגמר ניצחה קמרון את המרעננת הרשמית של קיץ 2002- סנגל, בבעיטות הכרעה וזכתה בגביע.
במונדיאל 2002, קמרון איכזבה כשלא העפילה לשלב השני, אך פו שיחק בכל אחד משלושת המשחקים של נבחרתו. בתחילת עונת 2002-3 הושאל פו לשנה למנצ'סטר סיטי, לאחר חיזורים ממושכים על ידי קווין קיגן. קיגן היה מעוניין לרכוש את השחקן וראה בו רכישה אסטרטגית, אך בגלל דרישות גבוהות מצד ליון שהחזיקה בכרטיס השחקן, הוא רק הושאל בתמורה לחצי מיליון פאונד.
במנצ'סטר סיטי, עם המספר 23 על הגב, פו פרח, וסייע לקבוצה לבסס את מקומה בפרמייר ליג. פו כבש בסיטי 9 שערים, והפך לאחד השחקנים האהודים ביותר של ה"בלו מון", כשבדרך הוא משיג הישג מצוין של 6 שערים ב-6 משחקים. לקראת תום העונה החלו הספקולציות לגבי היכן יישחק פו בעונה הבאה. הסיטי רצו לרכוש את כרטיסו, ליון רצתה אותו אצלה, וקבוצות אנגליות אחרות כגון פורטסמות', מידלסברו ובלקבורן הביעו עניין. בינתיים כבש פו את שערו האחרון במדי הסיטי, שער שייכנס להיסטוריה כשער האחרון שנכבש באצטדיון ה"מיין רואד", והשלים הופעה 38 בקבוצה. פו עמד להתחיל את העונה הקרובה בליון, אלא אם כן תיסגר עסקה אחרת.
הוא הצטרף לנבחרת קמרון לטורניר גביע הקונפדרציות. הטורניר החזיר הרבה מן הכבוד האבוד לכדורגל הקמרוני. האריות זכו לביקורות חיוביות על הופעתם עד משחק הגמר, כולל ניצחונות על ברזיל וטורקיה. הופעותיו של פו בטורניר היו מצוינות, וכללו הרבה פריצות על הקו, שליטה בכדורים גבוהים והשתתפות ברוב התקפות הנבחרת.
ב-26 ביוני 2003, בדקה ה-72 למשחק חצי גמר גביע הקונפדרציות בין קמרון לקולומביה, במצב של 1:0 לקמרונים שנותרו בעשרה שחקנים, סימן אחד השחקנים הקולומביאנים לשופט כי מארק ויוויאן פו, שעמד לבדו במרכז המגרש, נפל ארצה. השחקן אף הרים את סנטרו של פו כראוי, צוות טיפול נכנס למגרש והוציא אותו על אלונקה אל מחוץ לקווים כשהוא מחוסר הכרה, אך נושם. עיניו המגולגלות הראו שמדובר בתסמין של תרדמת. משם הועבר למרכז הרפואי באצטדיון, שם תוך כדי טיפול הפסיק לנשום. אחרי 45 דקות של נסיונות החייאה, קבעו הרופאים הצרפתים את מותו. הסיבה למוות הייתה ככל הנראה בליעת לשון או אירוע לב.
המשחק שעקב את חצי הגמר בו מצא פו את מותו, חצי הגמר בין צרפת לטורקיה, נפתח לאחר דקת דומיה לזכרו. בנבחרת צרפת שיחקו שניים מחבריו לקבוצה של פו בליון – השוער קופה וגובו, שלאחר התייעצות עם מאמנם, עלו למגרש על אף שהזילו דמעה עם הישמע ההמנון הצרפתי. גם עבור מאמן צרפת, סאנטיני, היה המאורע קשה, מתוך ההיכרות שלו עם השחקן כשאימן אותו בליון. חלוץ נבחרת צרפת תיירי הנרי הקדיש את השער הראשון של צרפת לפו, ואחרי כל אחד משלושת השערים הצרפתים, הצביעו הכובשים לעבר השמים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר השחקן
- זהו ערך שמבוסס על כתבה שמקורה בספורטאנטר – מגזין כדורגל עולמי וכדורגל ישראלי. תוכלו להיכנס גם לכתבה המקורית.