מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יהלום (פירושונים).
יָהֲלֹם, האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.
[עריכה] היהלום במקורות
|
וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם. |
|
-- שמות כ"ח, י"ח; שמות ל"ט, י"א |
|
בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ. |
|
-- יחזקאל כ"ח, י"ג |
|
זבולון על יהלום, ונקראת פירלה בלעז, והיא לבנה, על שם שהכסף לבן והוא סימן לעושרו של זבולון, שנאמר: זבולן לחוף ימים, והיא מצליחה בפרקמטיא וסגלתה שמביאה שינה על האדם, שנאמר הפעם יזבלני אישי. |
|
-- הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות |
מאחר ואין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה. לכן גם אין לדעת אם ה"יהלום" המופיע בחושן הוא אותו יהלום המוכר היום בשם זה. סיבה נוספת המקשה על זיהוי "יהלום" המקראי עם היהלום המודרני היא, כי רק בתקופת ימי הביניים הוחל בליטוש יהלומים.
[עריכה] אבני חן ומינרלים המיוחסים ליהלום
[עריכה] לקריאה נוספת
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי
[עריכה] קישורים חיצוניים