יהדות גרמניה המזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות גרמניה המזרחית מהווה ביחד עם יהדות גרמניה המערבית את ההמשך ההיסטורי של יהדות גרמניה הנאצית. רוב היהודים בגרמניה המזרחית היו פליטים שנעקרו מביתם על ידי שלטונות גרמניה הנאצית וחזרו לביתם לאחר מלחמת העולם השנייה, או יהודים סוציאליסטים וקומוניסטים שחזרו או עברו אל גרמניה המזרחית מהצד המערבי כדי להתיישב ולהיות שותפים בהקמת מדינה קומוניסטית. הקהילה היהודית במדינה הייתה מאוגדת ב"איחוד הקהילות היהודיות ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית" (גרמנית: Verband der jüdischen Gemeinden in der DDR).

אף על פי שרשמית מותר היה ליהודים לקיים את מנהגיהם, בפועל לא הייתה כמעט פעילות דתית. מדיניותה הרשמית של גרמניה המזרחית הייתה אנטי-ציונית מובהקת ופרו-ערבית, דבר שהוביל לעלייה מעטה של יהודים מהמדינה. לא הייתה אפליה אנטישמית נרחבת, אך יחסו של הצבור בחלקו הגדול היה עוין ליהודים.

כחלק מגל אנטישמיות שפקד את הגוש המזרחי בתחילת שנות ה-50, ב- 1952 נקטה ממשלת גרמניה המזרחית בפעולות "אנטי-ציוניות" שגרמו להדחתם של יהודים ממשרות ממשלתיות מפלגתיות ומעמדות כלכליות וכן אירעו כנגדם התקפות בעיתונות חיפושים ומאסרים. כתוצאה מכך נמלטו כ- 500 יהודים למערב אירופה בשנה זו ובשנה שלאחריה. לאחר מכן שופר במקצת היחס כלפי היהודים. ב-1953 נחקקו מספר חוקים שהגדירו מחדש מי יהודי.

ב-30 במאי 1961 קיבל הרב מרטין ריזנבורגה, המנהיג של הקהילה היהודית בברלין המזרחית, מדליה ביום הולדתו ה-65. רוב היהודים הוכרו כנרדפי המשטר הנאצי לשעבר וקיבלו קיצבה חודשית.

החוקה המזרח גרמנית הבטיחה חופש פולחן דתי והתארגנות דתית, וקבעה שמעשי איבה דתית וגזעית הינם פשעים פליליים. אף על פי כן ראו השלטונות את קיומה של פעילות דתית אינטנסיבית בעין לא יפה ולמעשה הוגבלו. בקהילות הגדולות נערכו תפילות קבועות בימי שישי ושבת.

[עריכה] מספר היהודים במדינה

מספרם של היהודים בגרמניה המזרחית היה נמוך לאורך השנים עקב מספרם הנמוך כבר בהקמת המדינה המזרח גרמנית (1949) כיוון שרבים היו פליטי שואה שעלו לישראל ובנוסף שיעור ילודה נמוך ואוכלוסייה מבוגרת תרמו גם הם להידלדלות הקהילה.

בשנת 1946 היו במדינה 3,100 יהודים, ב-1952 2,600, ב-1975 728, ב-1982 היו רשומים קצת פחות מ-600 יהודים, מתוכם כ-200 בברלין המזרחית, 70-75 בדרזדן, 50 בלייפציג והשאר במקומות שונים במדינה. באותה עת אמר מנהיגה של הקהילה היהודית בברלין המזרחית, פטר קריכנר כי תוך 10 שנים יישארו 120 יהודים בבירה ברלין המזרחית, אך תחזיות אלו לא התממשו עקב איחוד גרמניה. ב-1986 היו רשומים 475 יהודים.

[עריכה] יהודים בולטים בגרמניה המזרחית

היהודים בגרמניה המזרחית לא הגיעו לעמדות מפתח רבות בממשל ובבירוקרטיה, לעומת זאת הצליחו יותר בתחום המקצועות החופשיים. בין היהודים הבולטים שהתגוררו בגרמניה המזרחית: