חיל רפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיל הרפואה בצה"ל הוא החיל העוסק ברפואה בצה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית.

החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.

בראש החיל עומד כיום תא"ל ד"ר נחמן אש, שמשמש כקצין רפואה ראשי (קרפ"ר).

תוכן עניינים 1 מטרות חיל הרפואה 2 הקמת חיל הרפואה 3 מפקדי חיל הרפואה 4 משלחות הומניטריות 5 מערך ההדרכה של החיל 5.1 חוליה פיקודית (חו"פ) 5.2 מגמת מפקדים 5.3 מגמת הכשרות יסוד ("ענף חובשים") 5.4 חוליה ארצית 5.5 מדור טראומה 5.6 המדור להדרכות מקצועיות 5.7 מדור הדב"מ (הדרכה באמצעות מחשב) 5.8 סייעות רופא שיניים

[עריכה] מטרות חיל הרפואה

• קיום היכולת להצלת מירב הפצועים והנפגעים בשדה קרב, על ידי שיפור היכולת המקצועית לטיפול בפצועים בידי חובשים, פראמדיקים, אחים ורופאים צבאיים וכמו כן פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול ופינוי נפגעים.
• מתן מענה מיטבי לכוחות הלוחמים על ידי העלאת הכשירות של יחידות הרפואה והכנתן לטיפול ופינוי נפגעים בכל צורות הלחימה ומתארי הקרב.
• מתן שירותי רפואה מיטביים בצה"ל.
• קידום הבריאות ומניעת תחלואה בקרב חיילי צה"ל.
• מיון רפואי מיטבי של כוח האדם בצה"ל והתאמתו לביצוע משימותיו.
• טיפוח ופיתוח סגלי הרפואה בצה"ל.
• ייזום וביצוע מחקר ופיתוח בנושאים ייחודיים לרפואה הצבאית.

[עריכה] הקמת חיל הרפואה

חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של "ההגנה", שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

באותה עת, תחילת מלחמת העצמאות כינס דוד בן-גוריון בביתו דיון בנושא המערך הרפואי, כאשר הדובר הראשי בדיון היה ד"ר חיים שיבא, רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן-גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.

לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בראש חיל רפואה ניצב סגן אלוף ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.

[עריכה] מפקדי חיל הרפואה

קצין רפואה ראשי (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה בצה"ל. דרגתו של ממלא תפקיד זה היא תת אלוף.

שם	תקופת כהונה כמפקד החיל	הערות
סא"ל ד"ר חיים שיבא	1948 - 1949	היה הקרפ"ר במלחמת העצמאות. לימים פרופסור, מנהל משרד הבריאות ובתי החולים בילינסון ותל השומר. חתן פרס ישראל לשנת 1968.
אל"מ ד"ר אברהם עצמון	1949 - 1956	קרפ"ר בזמן פעולות התגמול לימים מנהל המכון לרפואה ספורטיבית ומייסד המועצה לרפואת ספורט שליד ההתאחדות לכדורגל.
אל"מ פרופ' ברוך פדה	1956 - 1962	קרפ"ר מלחמת סיני לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בתי חולים, חתן פרס מאיר (1955), פרס יגאל אלון (1983), פרס ישראל (1985), אות הנשיא למתנדב (1988), עיטור אות שר הבריאות על מפעל חיים (1999)
תא"ל ד"ר אליהו גילון	1962 - 1967	קרפ"ר מלחמת ששת הימים והאיש שנתן לרמטכ"ל דאז יצחק רבין את זריקת ההרגעה המפורסמת ערב המלחמה
תא"ל ד"ר ראובן אלדר	1967 - 1972	קרפ"ר מלחמת ההתשה
תא"ל ד"ר משה קורדובה	1972 - 1975	קרפ"ר מלחמת יום הכיפורים
תא"ל פרופ' דן מיכאלי	1975 - 1979	קרפ"ר בזמן מבצע אנטבה (יונתן) ומבצע ליטאני
תא"ל פרופ' ערן דולב	1979 - 1983	קרפ"ר מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל ד"ר משה רווח	1983 - 1987
תא"ל פרופ' יהודה דנון	1987 - 1991	קרפ"ר בזמן האינתיפאדה הראשונה
תא"ל ד"ר מיכאל וינר	1991 - 1994
תא"ל ד"ר יהושע שמר	1994 - 1997
תא"ל פרופ' אריה אלדד	1997 - 1999	לימים חבר הכנסת
תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ'	1999 - 2002	קרפ"ר באינתיפאדת אל-אקצה
תא"ל ד"ר חזי לוי	2002 - 2007	קרפ"ר באינתיפדת אל אקצה, ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה
תא"ל ד"ר נחמן אש	2007 -	המפקד הנוכחי

[עריכה] משלחות הומניטריות

מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.

1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.

בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו שמחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.

ב-19 בספטמבר 1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והתירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות. בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.

ב-7 בדצמבר 1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד חינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.

ב-19 ביולי 1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.

בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמליון קורבנות בנפש. מיליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות. ב-23 ביולי 1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר. במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.

ב-6 באפריל 1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, ביניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורטופדיה וגניקולוגיה, פארמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.

ב-26 בינואר 2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבוז' שבמדינת בוג'ארת בית חולים שדה. כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פארמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.

[עריכה] מערך ההדרכה של החיל

מערך ההדרכה בבה"ד מחולק למספר מגמות כאשר לכל מגמה התמחות שונה והתעסקות עם אוכלוסייה שונה. על מנת לשרת כמדריך בבה"ד יש לעבור קורס חובשים ובמהלכו להביע נכונות לשרת כמדריך. אלו שנמצאו מתאימים יחלו "הכנה" שנקראת "שלב א'" ואורכה כשבועיים, שבמהלכה ימוינו למגמות השונות בבה"ד. לאחר המיון למגמות השונות, תחל הכשרה ייעודית לכל מגמה בנפרד שבמהלכה בנוסף לידע מקצועי רב ילמדו גם טכניקות הדרכה שונות ומגוונות. בנוסף ישנו מסלול נוסף להדרכה בבה"ד שנקרא "המסלול הייעודי להדרכה" שהמתגייסם דרכו מיועדים מראש לתפקידי הדרכה בבה"ד.

[עריכה] חוליה פיקודית (חו"פ)

מדריכי החוליה הפיקודית מאמנים צוותי סדיר ומילואים בנושאי הבט"ש (ביטחון שוטף) - הלחימה היומיומית בשטחים והאר"ן (אירוע רב נפגעים).המדריכים נודדים משבוע לשבוע לבצע אימוני חו"פ בבסיסי צה"ל השונים. בניגוד לשאר המגמות והמדורים מדריכי החוליה הפיקודית משתייכם לפיקוד מסוים (מרכז, צפון, חיל הים וכו') ולא לבה"ד 10. בכל פיקוד ישנם בובות חכמות המדמות פצועים שונים מה שהופך את האימונים למציאותיים יותר. אימוני הסימולטור הללו באחריות מדריכי החו"פ. המדריכים עוברים הכנת מדריכים אינטנסיבית וקשה בת 10 שבועות בבה"ד 10, בה נבחרים המדריכים הטובים ביותר למגמה.

[עריכה] מגמת מפקדים

מגמת מפקדים אחראית על כל ההכשרות המתקדמות יותר של החיל, כלומר כל ההכשרות שהן אין "הכשרות יסוד". בין ההכשרות שעוברות בה: קורס קציני ארגון רפואה - קא"רים (למעשה זוהי ההשלמה החילית של קציני החיל), קורס חוג"דים (חובשים גדודיים), קורס פאראמדיקים (ההכשרה נעשית בשיתוף עם מדריכים ממד"א וזוהי ההכשרה היחידה שעוברת כהכשרת יסוד), קורס קציני רפואה (ההשלמה הרפואית הצבאית לרופאים) ועוד.

[עריכה] מגמת הכשרות יסוד ("ענף חובשים")

מגמת הכשרות יסוד (הכש"י) היא המגמה הגדולה ביותר בבה"ד ואחראית על כל תחום הכשרות היסוד של החיל - טירונות, קורס חובשים וקורס סייעות רופא שיניים. בשתי פלוגות הכשרת החובשים (א' וב') מתקיים קורס החובשים אשר הוא הקורס העיקרי והגדול ביותר שמועבר במגמה וככזה רוב מדריכי המגמה משתייכם לו. בנוסף גם המדור להדרכות מקצועיות (הדר"ם) שאחרי על שיעורי בריאות הצבא (ברה"ץ) ובריאות הנפש (ברה"ן) משתייך אליו.

[עריכה] חוליה ארצית

החוליה הארצית, שבסיסה ממוקם במתקן לאימון יחידות שסמוך לבה"ד 10, אחראית על אימון מערך הרפואה הצבאית לזמן מלחמה, אך עיקר עבודתה היא עם אוכלוסיית המילואים. האימונים הינם אימוני צוות אשר מכשירים את הצוותים לתפקד בזמן מלחמה הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות. פעילות ההדרכה נעשית בבסיסי צה"ל השונים.

[עריכה] מדור טראומה

במדור טראומה מועברים קורסים טראומה על ידי רופאים מומחים בכירים. המדריכים משתתפים בניהול הקורס ובהדרכות מסוימות בו. כמו כן, מפעיל המדור את המרכז לסימולציה רפואית אשר עומד לרשות כל קורסי הבה"ד. במרכז יש בובות מתוחכמות אשר מדמות פצועים שונים ומאפשרים תרגול קרוב יותר למציאות.

[עריכה] המדור להדרכות מקצועיות

מדריכי המדור מעבירים הדרכות בנושא בריאות הצבא (תברואה, מניעה) ובריאות הנפש בכלל ההכשרות הרלוונטיות בבה"ד. המדריכים מעבירים שיעורים גם לקורסי החובשים, וגם לקורסים המועברים במגמת מפקדים. בנוסף המדור מכשיר מש"קי בריאות הצבא, ומכשיר חובשי רפואה מונעת.

[עריכה] מדור הדב"מ (הדרכה באמצעות מחשב)

מדריכי המדור מפתחים לומדות, מצגות וסרטי הדרכה לטובת הקורסים השונים בבה"ד. הם מתחלקים למעצבים גרפיים, מתכנתים ועורכי וידאו.

[עריכה] סייעות רופא שיניים

קורס "סייעות רופא שיניים" הכפוף למגמת הכשרות יסוד, מכשיר חיילות לתפקיד של סייעת רופא שיניים ובסיומו הן מוצבות במרפאות השיניים הצבאיות הפזורות ברחבי הארץ.